הע"ז 24078-12-14 מדינת ישראל נ' אלכסנדר - פסקדין

בישיבת ההקראה, שהתקיימה בפניי ביום 17.11.15, הורשע הנאשם, על פי הודאתו בעבירות של העסקת עובד זר שלא כדין וללא ביטוח רפואי, עבירות על סעיפים 2 (א)(1) ו- 2 (ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – "חוק עובדים זרים" או "החוק"). כל אחד מהצדדים טען בפניי לעונש.

ב"כ המאשימה טען כי מדובר בהעסקה שלא כדין וללא ביטוח רפואי של 14 עובדות זרות. כל העובדות נכנסו לישראל באשרת תייר ותוקף תקופת האשרה מפורטת לגבי כל אחת בכתב האישום, כולן הועסקו בתקופה לאחר שהאשרה פגה. עוד טען, כי כבר נקבע במספר רב של פסקי דין שהעסקת עובד זר שלא כדין, מהווה מכת מדינה שפוגעת באפשרות התעסוקה של הישראלים כאשר המדינה אינה מעניקה אשרות כניסה לעובדים זרים לצורך עבידות ניקיון, כפי שהיה במקרה דנן.

העסקת עובד זר נקבעה בפסיקה כעבירה בעלת מניע כלכלי מובהק, בעלת השלכות חברתיות ומוסריות. על מנת שהאכיפה תהיה אפקטיבית, העונש מחייב הטלת סנקציה כלכלית אשר יש בה ליצור הרתעה ולהפוך את העבירה ללא כדאית והוסיף, כי העבירות בוצעו לאחר כניסתו של תיקון 15 לחוק עובדים זרים משנת 2012 לתוקף, קרי, הטלת עונש קנס מינימום של 10,000 ₪ לגבי כל עבירה של העסקה שלא כדין.

לגבי מתחם הענישה, טען כי בשים לב לעובדה שהעבירות בוצעו במסגרת משלח ידו, חומרת העבירה ומספר העובדות, המדינה סבורה שמתחם העונש ההולם ינוע 30,000 ₪ לבין 90,000 ₪ לכל עובדת, וזאת בשים לב לכך שהקנס המרבי עומד על 116,800 ₪; ובגין העבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי, ביקש כי מתחם הענישה יהיה בין 10,000 ₪ ל-20,000 ₪.

עוד טען, כי לגבי העונש ההולם, המדינה סבורה שאין צורך לחרוג לחומרה מהמתחם שייקבע, אך כי לא קיימות נסיבות לקולא. בשים לב למספר הרב של העבירות, היות העבירה במסגרת משלח ידו של הנאשם והעובדה שכתב האישום הוגש ללא שיהוי, ביקש להטיל על הנאשם קנס בסך 35,000 ₪ בגין עבירת ההעסקה בגין כל אחת מהעובדות, וקנס בשיעור 16,000 ₪ בגין העסקה ללא ביטוח, וזאת בשים לב לכך שהקנס המרבי בגין ביטוח עומד על 116,800 ₪.

כמו כן, ביקש לחייב את הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות למשך 3 שנים, שאם לא כן יוטל עליהם בנוסף הקנס המרבי הקבוע בחוק.

ב"כ הנאשמים טען כי הנאשם הודה וחסך מזמנו היקר של בית הדין. עוד טען, כי הנאשם הנו אדם נורמטיבי ללא הרשעות כלל, אשר הפנים את הפסול במעשיו. הנאשם בן 63, אב וסב לנכדים. שתי בנותיו שירתו בצה"ל וכיום נכדתו משרתת בצה"ל.

עוד טען כי סעיף 40 לחוק העונשין מצווה על ביהמ"ש משהורשע הנאשם בכמה עבירות המהוות אירוע אחד לקבוע מתחם ענישה לאירוע כולו וכי ברור שעבירה של העסקה שלא כדין גוררת אחריה העסקה ללא ביטוח. מדובר באותה מסכת עובדתית, אותו אירוע שהתגלה בביקורת אחת. מדובר במחשבה פלילית ואותו דפוס התנהגות, אין מספר עבירות המיוחסות בתיקים מסוימים, אותה שיטת עבודה ולא 14 עבירות נפרדות כפי שטען ב"כ המדינה. הסניגור הפנה בעניין זה לער"פ 4910/13 ג'בר נ' מדינת ישראל; לער"פ 7222/13 אלוג' נ' מדינת ישראל; ער"פ ארצי 57160-01-14 מדינת ישראל נ' חדוות הורים וכן להע"ז 1229-08 מדינת ישראל נ' נורי; ער"פ 32385-05-14; ת"פ 499/05 והע"ז 5443-09-11.