הע"ז 23378-12-12.01 דצמבר 2014 - פסקדין

בפניי בקשת הנאשמים להורות על ביטול כתב האישום שהוגש כנגדם.

המבקשים סומכים בקשתם על מספר נימוקים:

• בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, ולנוכח הוראות סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 (להלן – "החוק"), והנחיות היועץ המשפטי לממשלה והנחיותיו של היועץ המשפט של משרד התמ"ת, דרך המלך הנה הטלת קנס מנהלי ולא הגשת כתב אישום;

• מדובר בנסיבות העסקת עובדת זרה שאינן חמורות וקיימות נסיבות מקלות, כגון: היותם של הנאשמים אנשים נורמטיביים ושומרי חוק; העסקה בנסיבות משפחתיות מיוחדות של מחלה חשוכת מרפא ממנה סבלה אמה המנוחה של המבקשת עד לפטירתה; העובדת הזרה הטעתה את הנאשמת, שהיתה במצב נפשי קשה בשל מחלת אמה, לחשוב שהיא בעלת היתר עבודה כדין; מדובר בהעסקה קצרה ובהיקף קטן; התשלום השעתי אותו קיבלה העובדת הזרה היה גבוה, דבר שמאיין את ההנחה כי העבירה בוצעה לשם עשיית רווח כלכלי; המבקש 1 לא היה מעורב בהעסקתה של העובדת; ולבסוף, המבקשים הפנימו את חומרת העבירה ואין בכוונתם לשוב ולהעסיק עובדים זרים ללא היתר כדין. לפיכך, הטלת קנס מנהלי חלף הגשת כתב אישום, מרתיעה דיה.

המאשימה הגישה תגובתה וטענה, כי לא ניתן לבטל כתב אישום אלא בשל הסיבות המנויות בסעיים 94 ו- 149 לחסד"פ וכי הנאשמים לא הצביעו על עילה לביטולו.

עוד נטען, כי הגם שדרך המלך בעבירות מנהליות היא השתת קנס כספי, הרי שסעיף 15 לחוק קובע את סמכותו של תובע להגיש כתב אישום, חלף הטלת קנס מנהלי, כאשר הוא סבור כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובכפוף לטעמים שיירשמו.

בהתאם לכך, פורסמו ביום 18.05.08 הנחיות היועמ"ש (הנחיה 4.3041), הקובעות קריטריונים לנקטית הליך פלילי כאמור לעיל. מכוחן של הנחיות אלה, עודכנו ביום 18.01.12 ההנחיות הפנימיות של משרד התמ"ת להגשת כתבי אישום ונקבעה רשימה של שיקולים.

על רקע האמור לעיל, ולאחר בחינת הראיות בתיק, הוחלט על הגשת כתב אישום חלף הטלת קנס מנהלי והנימוקים לכך נרשמו, כמתחייב, ע"י התובע. משכך, נטען, ההחלטה התקבלה כדין ואין בסיס לביטול כתב האישום.

הנאשמים הגישו תשובה לתגובה הנ"ל, ובה שבו על עיקרי הטענות שהעלו בבקשה. בתשובתם הנ"ל ניסו לשכנע את בית הדין כי שיקול הדעת שהפעילה המאשימה, אינו סביר בנסיבות העניין ועומד בניגוד לרוחו של החוק ולהנחיות שהוצאו מכוחו.