הע"ז 23254-02-13 מדינת ישראל נ' בילט - פסקדין

1.לפני בקשות הנאשם לגילוי מב/1 ולקבלת חומר חקירה.

2.מב/1 הינו דו"ח שהוצא מהמערכת הממוחשבת שמכוחו הוצא צו כניסה לביתם של הנאשמים.

3.המאשימה ביקשה לאפשר לה להוציא תעודת חסיון על המסמך באמצעות צו של משרד הפנים כעולה מסעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971 (להלן: "הפקודה").

כן ביקשה לקיים דיון ולהציג לבית הדין את במ/1.

4.ביום 24.6.15 התקיים דיון בו הוצג לעיוני במ/1, כמו כן הוצג דו"ח מיום 15.6.15, חתום על ידי אלי מנצור, המתאר את פעולת החקירה המתוארת בבמ/1.

5.הנאשם טען כי משלא הוצאה תעודת חסיון, על המאשימה לגלות את במ/1 ומכל מקום כל עוד לא הוטל חסיון אין לקיים דיון מכח סעיף 46 לפקודה, הדן בגילוי ראיה שהוטל עליה חסיון.

6.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בבמ/1 ובדו"ח מיום 15.6.15 להלן ההכרעה –

אין חולק כי במ/1 מכוחו הוצא צו החיפוש לביתם של הנאשמים מהווה חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 13.1.15 הופנתה תשומת לב ב"כ המאשימה לעובדה כי צו החיפוש הוצא מכח במ/1.

ב"כ המאשימה הצהיר כי במ/1 לא נמצא בידו ואינו חלק מחומר החקירה שבידו וכי כל חומר החקירה שבידי המאשימה הומצא לנאשמים.

לפיכך ניתנה החלטה, לפיה יודיע ב"כ המאשימה האם ניתן לאתר את במ/1 והאם יש מניעה להמציאו לנאשם.

7.ב"כ המאשימה הודיע כי מדובר בדיווח מודיעיני עצמאי של מפקחי המאשימה והמאשימה מבקשת להטיל חסיון על המסמך באמצעות צו של שר הפנים.