הע"ז 23036-10-15

1.המאשימה הגישה נגד הנאשם כתב אישום בו הואשם בהעסקת עובד זר ללא היתר כדין ומבלי שהסדיר לו ביטוח רפואי כדין. עבירות לפי סעיף 2 (א)(1) ו –(2) ו-(2)(ב)(3)לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991.

2.בתום פרשת התביעה הגיש התובע בקשה שלא להשיב לאשמה לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי. לטענתו, כתב האישום נולד בחטא והגשתו נעשתה תוך טעויות מהותיות, חקירה רשלנית תוך ניסיון להרשיע חף מפשע. הנאשם טוען שתחילתה של הפרשה בהתנכלות מתמשכת של יחידת להב של המשטרה כלפיו וניסיון לקשור אותו בביצוע עבירה שאין לו יד ורגל בה.

3.בכתב האישום פירטה המאשימה שבעה עדים כולל רשימה מוסדית, כאשר העד הראשון הוא עובד הזר שבגינו הוגש כתב האישום, אולם המאשימה לא העידה אותו מאחר שעזב את הארץ. בדיון ביום 30.1.17 העידה המאשימה את מר שי אבוהרון שבאותה תקופה היה ראש צוות במשטרת ההגירה. הנאשם טוען שמר אבוהרון העיד שאינו דובר תאית אך למרות זאת קיים דו"ח פעולה של רישום של שיחה שערך העד עם העובד הזר ללא מתורגמן אלא באמצעות מתורגמנית בשיחה טלפונית. מר אבוהרון העיד שעבד עמו בחור נוסף בשם ליאור בלילתי שיש לו ידע בשפה התאית והוא סייע לו, אך מר בלילתי לא התייצב להעיד למרות שהיה כלול ברשימת עדי התביעה. הנאשם הצביע על פגמים נוספים לטענתו בעדותו של מר אבוהרון, כך למשל העיד העד כי ערך בדיקה והתברר לו שהעובד אינו חוקי אך במסגרת חקירתו הציג לו ב"כ הנאשם את מ/9 תעודת עובד ציבור שהוגשה על ידי המאשימה המאשרת שהעובד הוא עובד חוקי אצל מעסיק בשם יורם וקנין. הנאשם טוען שמר וקנין מחזיק ברישיון העסקה לגבי אותו עובד ואילו הייתה רשות ההגירה פונה אליו, היה מאשר נתון זה.

4.הנאשם התייחס לעדותו של מר שמעון זיגזג, ממונה חקירות ברשות ההגירה שלא ידע לומר בעדותו מי הבעלים של המשק בו הועסק העובד, שלטענת הנאשם אין המדובר במשק השייך לו. מר זיגזג טען בעדותו שהנאשם לא שיתף פעולה בחקירתו, אך הנאשם טוען שמר זיגזג לא ידע להצביע על שאלה ששאל אותו ולא קיבל מענה. עד נוסף שהעיד קצין משטרה בשם ולרי בלובשטיין שלטענת הנאשם לו היה בעדותו כדי לסייע או לתמוך למאשימה בדרך כלשהי.

5.לאור האמור משהמאשימה ויתרה על העדת העובד הזר ועל עדותו של ליאור בלילתי ושל עד נוסף מיחידת להב, טוען הנאשם שזהו המקרה בו אין מקום להשיב לכתב האישום ויש לזכותו כבר עתה. לטענתו, יש לבחון לא רק את היעדר הראיות והיסודות הנדרשים אלא אף את רמת הראיות ומשקלם שאינם מוכיחים מעבר לספק סביר את אשמתו.

6.ב"כ המאשימה טוען שיש לדחות את הבקשה, בין היתר לאור עדותו של קצין המשטרה ולרי בלובשטיין, אשר זיהה את העובד הזר מעביר ארגזים ומסדר ארגזים ואמר לו שהוא עובד אצל "שמעון". עוד עולה מ-מ/1 כי למקום הגיע אביו של הנאשם שאמר לקצין המשטרה ששמעון הביא את העובד הזר למקום העבודה ובנו שמעון הנאשם משלם לו במזומן. מ-מ/1 עולה שקצין המשטרה יצר קשר עם אדם בשם יורם וקנין שאישר שהוא המעסיק של העובד וכי שכר מהנאשם שטח לצורך עיבוד חקלאי, מר וקנין זומן לחקירה באותו יום אך לא התייצב. ב"כ המאשימה הפנה לדברי הנאשם בחקירתו מהם עולה שהוא חקלאי ממושב עוצם (מ/7 שורה 2) וכי הוא מעבד חקלאות עם שותף ששמו יורם וקנין (מ/6 שורה 20 ו – 29) וכי הוא מטפל בנושא של העובדים הזרים במשק (מ/6 שורות 23-25). כאמור, מר וקנין זומן לחקירה אך לא התייצב אליה (מ/8).

7.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות. ממ/6 עולה שהנאשם העיד שהוא שותף של מר וקנין ואם טענה זו תתברר כנכונה אין בכך לפטור אותו מאחריות לעבירה שבוצעה על חוק עובדים זרים ביחס לעובד הזר. חלוקת התפקידים בין שותפים אינה מעניינו של חוק עובדים זרים ואין בה בכך כדי לפטור שותף מאחריות שביצע השותף האחר. כפי שפסק בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (מפי השופטת רחל בר"ג – הירשברג) בת"פ 44729-02-15, מדינת ישראל נגד כהן ואח' (ניתן ביום 27.7.16) בית הדין דחה את טענת הנאשם לפטור אותו מאחריות וקבע: "מטענת הנאשם מתבקשת המסקנה האבסורדית ולפיה בשותפות מתקיימים יחסי עובד ומעסיק רק בין השותף שנותן את ההוראות לעובד ולא בין העובד לשותפות". כמו כן כפי שפסק בית הדין הארצי לעבודה (מפי השופט אילן איטח) בע"פ 34795-06-16 מדינת ישראל נגד ליאור גלפנד (ניתן ביום 7.2.17), באשר למבחני העסקה בין בני זוג. כך שאם הנאשם הוא שותף של יורם וקנין הרי שלעניין חוק עובדים זרים אין לפטור אותו מאחריות לעבירה, אם נעברה, גם אם בוצעה על ידי שותפו.

8.לנאשם מיוחסת עבירה של העסקה של עובד זר ללא ביטוח רפואי כך שגם אם יוכח שהעובד עבר בהיתר כדין שהוצא למר וקנין עדיין לא הוצגה ראייה שלעובד הזר היה ביטוח רפואי כנדרש בחוק ויש מקום לשמוע את גרסתו בעניין זה.

9.לאור האמור יש לדחות את טענת הנאשם ויש להורות לו להשיב לאשמה. פרשת ההגנה תתקיים ביום 12.3.17 בשעה 9:00.