הע"ז 2279-09 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' חילו מכול למיון קטניות ומסחר בע"מ ואח'

1.הנאשמים הורשעו בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, עבירות של העסקה שלא כדין של עובד, ללא חוזה עבודה בכתב וללא הסדרת ביטוח רפואי, לפי סעיפים 2(א)(1) ו-(2), 2(ב)(2) ן-(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").

2.באי כח הצדדים טענו לפני לעניין העונש.

3.ב"כ המאשימה פירט כי מדובר בכתב אישום יזום, בגין אירוע מ-06'.

הנאשמים הורשעו ב-3 עבירות, עבירה של העסקה שלא כדין, העסקה ללא חוזה וללא ביטוח רפואי. העונש המקסימאלי הקבוע בחוק לגבי נאשם שעבר עבירה במסגרת משלח ידו הוא 116,800 ₪ וזאת לכל יחידת עבירה, לפי חוק עובדים זרים.

הקנס המקסימאלי למנהל נושא משרה על פי סעיף 5 לחוק, הוא 29,200 ₪.

ב"כ המאשימה הדגיש כי מדובר בעבירה שבתי הדין הגדירו כעבירה חמורה וכ"מכת מדינה" (ע"פ 1001/01), מ"י נ' נפתלי ניסים; פ 185/03 אלפא קליק בע"מ, שניתן בבי"ד זה).

כמו כן, בתי הדין הגדירו עבירות אלו ונתנו להן גוון של עבירה כלכלית בעיקרה, בשל הפגיעה הפוטנציאלי הכפולה, הן בכוח העבודה הישראלי והן לגבי העובדים הזרים, שבדרך כלל העסקתם נעשית ללא תנאים סוציאליים מלאים שמגיעים לעובד ישראלי. לכן, מי שעובר את העבירה נתפס כמי שנשכר כלכלית מהעסקת אותם עובדים זרים. על כן, בתי הדין ראו לנכון להטיל קנסות משמעותיים ומרתיעים בשל האופי הכלכלי של עבירות אלו.

לעניין מתחם ענישה, נסמך ב"כ המאשימה על גזר דין שניתן בתיק פ 2395/09 בבית דין זה. שם נקבע כי מתחם הענישה לגבי עבירות מסוג זה צריך לנוע בין כפל הקנס המנהלי, לו היה מוטל, כרף מינימאלי, וקנס בשיעור 70% מהקנס המירבי הקבוע בחוק, כרף המקסימאלי.

עוד הוסיף כי חוק העבירות המנהליות קובע כי בעבירות אלו אסור שהקנס המוטל, בכל מקרה, ייפול מהקנס המנהלי.

ב"כ המאשימה עתר למתחם ענישה שנע בין כפל הקנס המנהלי לו היה מוטל, ועד לרף מקסימאלי של 70% מהקנס המקסימאלי הקבוע בחוק ובמקרה זה הסתפק בעתירה לקנס בשיעור של 40% מן הקנס המקסימאלי הקבוע בחוק, אך במכפלת 3 עבירות ולגבי הנאשם 2, קנס בשיעור 10,000 ₪, זאת, בהתחשב בעובדה שנוהל הליך מלא ומאידך, שאין רישומים קודמים לנאשמים.