הע"ז 18395-02-11 מדינת ישראל נ' א. אפיקים - שרותי ניהול בע"מ ואח'

1.ביום 13.3.16 הורשעה הנאשמת 1 (להלן – החברה) בביצוע עבירות של העסקת עובד זר שלא כדין וללא הסדרת ביטוח רפואי, עבירות לפי סעיפים 2(א)(1)0(2), 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991 (להלן- חוק עובדים זרים). הנאשמת 2 הורשעה באחריות נושא משרה לעבירות שבהן הורשעה החברה וזאת בהתאם לסעיף 5 לחוק עובדים זרים.

המעשים בגינם הורשעו הנאשמות בוצעו בשנת 2010 בעת שהנאשמות העסיקו בלא היתר עובד זר אזרח הודי בביצוע עבודות מטבח במלון מרקיור בתל אביב.

2.כתב האישום דנן הוגש בהתאם למדיניות מחמירה שאימצה המדינה, בכל הנוגע להעסקת עובדים זרים במשק בית/ ניקיון. בהתאם למדיניות זו, המאשימה איננה מסתפקת בהטלת קנס מנהלי, אלא נוקטת בהליך פלילי יזום, במסגרתו היא עותרת להרשעה פלילית ולהטלת סנקציה כספית משמעותית על מעסיקים של עובדים זרים במשק בית ו/או עבודות ניקיון שלא על פי ההיתר הניתן להם.

3.לאחר מתן הכרעת הדין הוגשה בקשת הנאשמת 2 כי בטרם יינתן גזר הדין תופנה לתסקיר מבחן אשר ייבחן את השלכות ההרשעה בפלילים. ביום 17.4.16 התקיים דיון ובו טענו הצדדים טיעוניהם לעונש.

הבקשה להורות על עריכת תסקיר בעניינה של הנאשמת 2

4.ב"כ הנאשמות מבקשת לבטל את הרשעתה של הנאשמת 2 לפי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 בכפוף לקבלת תסקיר מבחן בעניינה מן הטעמים הבאים:

א.ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקום הנאשמת אשר הקימה במו ידיה חברת כוח אדם, הפועלת מזה כ-12 שנים ומעסיקה למעלה מ- 1,000 עובדים. החברה מקפידה הקפדה יתרה, אחר מילוי הוראות החוק ומקנה לעובדיה את מלוא הזכויות המוקנות להם.

לנאשמת 2 אין עבר פלילי מכל סוג שהוא וכך גם לחברה. הותרת הרשעתה של הנאשמת 2 על כנה תביא לפגיעה קשה ביכולתה להתפרנס, שכן הרשעתה עלולה להוביל לביטול רישיונה כקבלן כוח אדם. כמו כן במידה וכתוצאה מההרשעה תאלץ הנאשמת 2 לסגור את החברה, הנזק שייגרם לאינטרס הציבורי מפיטוריהם של עובדים כה רבים יהיה גדול בהרבה מן התועלת שתצמח לאינטרס הציבורי.

ב.סוג העבירה מאפשר לבטל בנסיבות המקרה את ההרשעה – מדובר בעבירה שבוצעה לפני 6 שנים, היא נוגעת להעסקת עובד אחד למשך תקופת העסקה קצרה ביותר- כחודש וחצי; המניע להעסקתו לא היה כלכלי- העובד הועסק בצורה מסודרת וזכה לשכר עבודה זהה לזה של העובדים הישראליים בחברה, העובד לא נטש את עבודתו בתחום הסיעוד והמשיך לעבוד בה במקביל.

ג.בעקבות האירועים נשוא כתב האישום, ערכה הנאשמת 2 הדרכות לעובדיה במטרה לחדד את הנהלים.

5.לטענת המאשימה השיקולים שעל בית הדין להפעיל הם האם סוג העבירה מאפשר לוותר על הרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה השונים, והמבחן השני קובע אם יש בהרשעה כדי לפגוע מהותית בשיקום הנאשם.