הע"ז 16554-08-14 - פסקדין

1.הנאשמת, גב' גלזר מיכל, הורשעה ביום 10/10/16 בעבירה בגין העסקת עובדת זרה בלא היתר כדין, עבירה לפי סעיף 2 (א) 1 לחוק עובדים זרים, תשנ"א -1991.

כמפורט בהכרעת הדין, ביום 30.6.13 ובסמוך לפני כן הנאשמת העסיקה את העובדת במשך כשבועיים וחצי בעבודות משק בית והלינה את העובדת בביתה.

תמצית טענות הצדדים:

2.ב"כ המאשימה, טעןכי מדובר בעובדת שנכנסה לישראל מכח אשרת עבודה בתחום הסיעוד אצל מעסיק אחר, אשר לא הייתה בתוקף במועד העסקת העובדת אצל הנאשמת.עוד נטען כי מדובר בעבירה כלכלית, המצדיקה עונש כספי כבד, אשר לא יפחת מכפל הקנס המנהלי. בנסיבות העניין דרשה המאשימה, טווח ענישה אשר נע בין 13,000 ₪ לבין 26,000 ש"ח ובמקרה הפרטני טענה המאשימה כי קנס בסך 15,000 ₪ יהיה ראוי, בצירוף חתימת הנאשמת על התחייבות להמנע מעבירה.

3.ב"כ הנאשמת טען כי מדובר בתקופת העסקה מאוד קצרה בת שבועיים ימים במהלכה הנאשמת הוטעתה לחשוב כי מדובר בהעסקה חוקית. הנאשמת הודתה בחקירתה על ידי מפקחי המאשימה בעבירות מבחינה עובדתית ונטלה אחריות על מעשיה. כמו כן מדובר בעבירה ראשונה מסוגה אשר בוצעה על ידי הנאשמת. עוד נטען כי כתב האישום הוגש אף כנגד בעלה של הנאשמת אשר זוכה מהאישומים המיוחסים לו אולם לא נפסקו לזכותו הוצאות משפט על

כן, יש להביא בחשבון עובדה זו עת מטילים קנס על הנאשמת המהווה יחידה כלכלית אחת יחד עם בעלה. לסיכום התבקש בית הדין לגזור על הנאשמת קנס בגובה נמוך ככל שניתן, בהקשר זה הפנתה הנאשמת לפסיקה מקלה בנסיבות דומות.

דיון והכרעה-

4.לא אחת נפסק לעניין חומרת העבירה נשוא כתב האישום בתיק דנא כי מדובר בעבירה כלכלית בעלת השלכות משמעותיות על שוק העבודה בישראל. המאשימה מייחסת חומרה מיוחדת להעסקת עובדים זרים במשק בית שלא על פי ההיתר שניתן להם, בשכר נמוך מהשכר המשולם לעובדת ישראלית, תושבת המקום אשר יוצרת הטיה של שוק העבודה ומונעת העסקת עובדים ישראלים. בית הדין הארצי עמד על כך בע"פ (ארצי) 1001/01 מדינת ישראל נ' ניסים, פד"ע לח 145 (2002)) ובע"פ (ארצי) 57160-01-14 מדינת ישראל נ' חדוות הורים בע"מ, 8.11.14 וכן בבג"צ 9722/04 פולגת ג'ינס בע"מ נ' ממשלת ישראל, 7.12.06).

5.העבירות שעניינן העסקת עובדים זרים בלא היתר ובלא תנאים הולמים, הן ממן העבירות המסווגות כ"עבירות כלכלית", שהדרך להילחם בהן היא באמצעות יצירת הרתעה כלכלית, קרי ,בהטלת קנסות כבדים, אשר תכליתם להפוך את העבריינות בתחום לבלתי משתלמת. על רקע האמור, ככלל, דרך המלך ליצירת הרתעה יעילה ואפקטיבית, היא בהטלת סנקציה עונשית כספית מרתיעה ומשמעותית.

6.בהתאם לתיקון 15 לחוק העובדים הזרים, תשנ"א-1991, הקנס המינימלי לעבירה של העסקת עובד ללא היתר הינו כפל הקנס המנהלי, היינו, כ- 10,000 ₪ ואילו הקנס המקסימלי למי שעבר את העבירה שלא במסגרת משלח ידו – 58,400 ₪ (להלן: "הקנס הפלילי המקסימלי").

7.אין חולק כי זוהי הפעם הראשונה בה מורשעת הנאשמת בעבירות מושא כתב האישום. כמו כן הנאשמת הודתה עוד בחקירתה על ידי מפקחי המאשימה, בביצוע העבירה המיוחסות לה בכתב האישום, עובדה זו מלמדת כי הנאשמת הפנימה את חומרת העבירה בהן הודתה והורשעה. לפיכך יש להעמיד את תקרת הקנס המירבי על 40% מגובה הקנס המקסימאלי ולאור תקופת ההעסקה אשר נמשכה כשבועיים וחצי בלבד , מתחם הענישה הראוי צריך לנוע בין כפל הקנס המנהלי (10,000 ₪) לבין 40% מהקנס המרבי(23,360 ₪).