הע"ז 1213-09 מדינת ישראל נ' י. אליה ובניו יזמות וקבלני בנין בע"מ

1.בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982, הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים מביצוע העבירות שיוחסו להם בכתב באישום.

2.בכתב האישום הואשמה נאשמת 1 בכך שביום 28.4.04 העסיקה עובד זר, שפרטיו בסעיף 5 (א) לכתב האישום, בביצוע עבודות בנייה בפרוייקט "מגדלי העיר" בשדרות רגר בבאר – שבע (להלן:"אתר הבנייה"), וזאת ללא היתר כדין ובניגוד להוראות סעיפים 2 (א) (1), 2 (א) (2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991 (להלן:"החוק").

הנאשם 2 הואשם על פי הוראות סעיף 5 לחוק באחריות נושא משרה לעבירות המיוחסות לנאשמת 1.

3.הנאשמים כפרו באישומים, ועל כן התקיימה מסכת ראיות בתיק. לאחר סיום מסכת הראיות, הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב, לפי בקשתם.

4.מטעם המאשימה העידו המפקח ישי פז, המפקח רועי ביטון, והרכז הבכיר מר אבי ישראלי. מטעם הנאשמים העידו מר עמוס איליה – מנכ"ל הנאשמת, וכן העיד הנאשם.

5.נפרט להלן את שעלה מעדויות עדי המאשימה, ואחר כך נפרט את שעלה מעדויות עדי הנאשמים.

6.המפקח ישי פז שימש במועדים הרלוונטים כמפקח התמ"ת. עד זה העיד כי אינו זוכר דבר, וכי כל שהתרחש משתקף מן המסמכים שהוגשו.

ואכן, יצויין כי האירוע הנטען התרחש בשנת 2004, ואך תמוה היה לו העד היה מתיימר לזכור את פרטי האירוע, בהעידו בשנת 2013.

עד זה תמך בטענת הנאשמים, לפיה היו הארכות גורפות של אשרות עבודה, וטען כי לגבי העובד שנתפס יתכן שהיתה הארכה גורפת. עד זה אישר, כי בעת הבדיקה שנעשתה עלה כי "אין בעיה משפטית" עם העובד שנתפס. ועוד הוסיף העד ואישר, כי החברה שהופיעה כמעסיק של העובד שנתפס, בויזה ובדרכון, לא היתה הנאשמת, אלא חברה אחרת בשם "נאות איליה".

7.המפקח רועי ביטון שימש אף הוא כמפקח במועדים הרלוונטים, והוא זה שגבה את הודעת הנאשם ביום 11/7/04. כמובן שגם עד זה לא זכר את פרטי האירוע.

גם עד זה אישר, כי המעסיקה על פי ההיתר היתה חברת נאות איליה, ולא הנאשמת.