הסנפרץ נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש קמא אשר דחה בקשת העורר לביטול איסור שימוש ברכב.

העובדות הצריכות לעניין: ביום 31.12.10, נתפס העורר כאשר הוא נוהג ברכבו. חשד השוטרים היה כי הוא עושה כן בשעה שהוא נתון להשפעת משקאות משכרים. משכך, הורה לו השוטר במקום, להתייצב בפני קצין משטרה ביום 03.01.11, על מנת לערוך בפניו שימוע באשר לפסילה מנהלית אשר תושת עליו וכן באשר להשבתת הרכב.

העורר בחר שלא להתייצב לשימוע. קצין המשטרה, לאחר שבחן את הנסיבות, החליט לפסול את רישיון הנהיגה של העורר לתקופה של שלושים ימים ולהשבית את הרכב לתקופה של שישים ימים.

העורר, כאמור לעיל לא התייצב לדיון ולא הפקיד את הרכב.

לימים, נתפס העורר כאשר הוא נוהג ברכב, לכאורה תחת פסילה. באותו מעמד, נתפס רכבו על ידי השוטרים. על כן, הזדרז בא כח העורר להגיש בקשה לבימ"ש קמא על מנת לבטל את הצו להשבתת הרכב, הצו שניתן כאמור ב 03.01.11.

השאלה העומדת להכרעה הינה, האם העורר מוחזק כיודע את תוצאות השימוע הגם שבחר שלא להופיע לישיבה זו.

דעתי היא, כי מי שבוחר שלא להופיע לשימוע, נתפס כמי שיש לו ידיעה קונסטרוקטיבית על תוצאות השימוע.

למעלה מן הדרוש יש לציין כי המשטרה שקדה שקידה סבירה ואף מעבר לכך בשעה ששלחה מכתב לעורר על תוצאות השימוע, הגם שלא היה צורך בכך.

בנסיבות הללו, אין לבקש מהמשטרה לפתוח במסע איתור אחר נהג שבוחר שלא להתייצב לשימוע.

אי התייצבות משמעה ידיעה לכל דבר ועניין.

נוכח התנהגות העורר, אין מקום לדון בעתירה החילופית לצמצום תקופת ההשבתה.

העורר המתין זמן רב מדי, לא גילה התנהגות שבתום לב, ועל כן גם סעד זה אינו יכול לעמוד לו.

הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"ד סיון תשע"א, 26/06/2011 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט

קרן/קלדנית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: