הסכים לפרסם סניף מקומי ומצא את תמונתו בקמפיין של הרשת- קו אופ תפצה

מבוא

1.                   התובע, יליד 1970, הוא אחד מלקוחותיה של הנתבעת מס' 1 (להלן: "הרשת"), המפעילה את רשת המרכולים 'מיסטר זול'. לפי הנטען בכתב התביעה בחודש נובמבר 2006 בעת שערך קניות בסניף המצוי ברחוב משה דיין בפסגת זאב, פנו אל התובע נציגי הרשת והציעו לו להצטלם לפרסום של 'מיסטר זול' אשר יופיע באותו סניף שנמצא באיזור מגוריו ומסרו לו שיבוא על שכרו בעבור השתתפותו. לטענתו לא נמסר לו כי ייעשה שימוש בתמונתו על גבי לוחות שנה, בעיתונים או בסניפים אחרים.

2.                   בתנאים שהובהרו לו, כך נטען, הסכים התובע להשתתף בפרסום והגיע ליום צילומים שנערך בחנות אחת של הרשת בשכונת פסגת זאב.

3.                   לאחר זמן גילה התובע, לטענתו, כי הפרסום שהשתתף בו אינו פרסום מקומי אלא כי הוא מככב במסע פרסום ובקמפיין המתפרש בכל איזור בו קיימים סניפים של הרשת והוא כולל תמונות ענק, לוחות שנה, פרסומים על אוטובוסים, פרסומים שנשלחו בדיוור ישיר לבתים, פרסומי ענק בעיתונות וכן בחלונות ראווה של סניפים אחרים.

4.                   לאחר הצילומים פנתה הרשת אל התובע ומסרה לו תלושי קניה בסכום זעום של 200 ש"ח ומכאן התביעה כנגד הרשת וכנגד הנתבעת מס' 2, מי שהכינה עבור הרשת את מסע הפרסום, (להלן: "מור קורן"). התביעה היא לתשלום פיצוי בסכום של 100,000 ש"ח ולמתן חשבונות.

5.                   התובע טוען אפוא כי הסכמתו להשתתף בפרסום הושגה תוך הטעיה ורמיה ובכל מקרה השימוש שנעשה בתמונותיו חרג מגדר המוסכם.

6.                   הנתבעות חולקות על טענות התובע. לטענתן הבהירו לו במפורש כי המדובר ב'קמפיין' פרסומי ולא אמרו או הציגו מצג כי הפרסום מתמקד במודעה שתונח על חנות אחת. התובע הסכים לכך ובהתאם לכך הוכן מסע הפרסום. מור קורן מבהירה כי לא קשרה כל קשר עם התובע ופעלה אך ורק בהתאם להנחיות הרשת שהתקשרה עם התובע.

7.                   נוכח המחלוקת העובדתית - נבחן תחילה את עדויות הצדדים לגבי מה הוסכם וכפועל יוצא מכך יבחנו עילות התביעה השונות.

העובדות

גרסת התובע

8.                   התובע כותב בתצהירו כי בחודש נובמבר 2006 בעת שערך קניות בסניף מיסטר זול בפסגת זאב ברחוב משה דיין פנה אליו נציג הנתבעות לראשונה בהצעה כי יצטלם לפרסום של מיסטר זול וכי הוא סרב להצעה זו. הנתבעות פנו אליו פעם נוספת, שוב בזמן עריכת קניות בסופר, והפעם הבהירו לו כי יצטלם לפרסום אשר יופיע בסניף שנמצא באיזור מגוריו. תוך כדי שנציג הנתבעות הפציר בו, ניסה לשכנע אותו להיענות להצעה וגם אמר לו כי יבוא על שכרו עבור השתתפותו בפרסום. לדברי התובע הוא אינו זוכר בדיוק את המילים שנאמרו לו אך בכל מקרה לא דובר על פרסום מעבר לסניף הקרוב לביתו וכן לא נמסר לו כי ישתמשו בתמונותיו על לוחות שנה, בפרסום בעיתונים או בסניפים אחרים.  בתנאים שהובהרו ולפיהם מדובר בפרסום מקומי הסכים התובע להשתתף בפרסום.

9.                   בתצהירו מוסיף התובע כי התבקש להגיע ליום צילומים שיערך בסופרמרקט שבפסגת זאב מזרח והופתע לראות צוות גדול שכלל צלם, מאפרת, מלבישה, תאורן ועוזרים. יום הצילומים נערך תוך כדי יום פעילות שגרתית בסופרמרקט שעה שכל העוברים והשבים נועצים בו מבטים מביכים.

10.               לדבריו לאחר זמן גילה כי למעשה כיכב במסע פרסום ובקמפיין המתפרש בכל איזור בו קיימים סניפים של הרשת ואולי אף מעבר לכך. הקמפיין כלל תמונות ענק, לוחות שנה, פרסומים על אוטובוסים, פרסומים שנשלחו בדיוור ישיר לבתים, פרסומי ענק בעיתונות וכן בחלונות הראווה של סניפים אחרים וזאת למרות הסכמתו שהייתה מצומצמת להשתתף בפרסום מקומי בלבד, בסניף שברחוב משה דיין בפסגת זאב'.

11.               התובע כותב כי פנה לנתבעות והודיע להם באמצעות בא כוחו כי השימוש בתמונתו מהווה שימוש ללא הסכמתו ודרש פיצוי מתאים. הנתבעות סרבו לכך.  עוד הוא מציין כי התפוצה הרבה של הפרסום גרמה לו מבוכה ולא הוסיפה לו כבוד בעבודתו. הוא טוען כי לא היה מסכים להשתתף בפרסום לו היה יודע את היקפו ובוודאי לא תמורת הסכום המצחיק, כהגדרתו, של 200 ש"ח.

12.               התובע נחקר בבית המשפט פעמיים: הפעם הראשונה בישיבת קדם משפט לפני שהוגשו התצהירים והפעם השנייה בישיבת ההוכחות. בחקירה הראשונה שנערכה על ידי בית המשפט הוא תאר את הפנייה אליו על ידי נציג הסניף בפעם הראשונה; את סירובו ואת הפניה הנוספת. בתיאור הפנייה הוא אמר כי נאמר לו כי 'רוצים שתשתתף ב קמפיין פרסום בסניף המקומי ותצטלם ואנחנו נצ'פר אותך' (עמ' 2, ההדגשה שלי - א.ד.). הוא לא שאל מהו הצ'ופר כי התבייש ואז נערכו הצילומים.

13.               בתשובה לשאלה האם 'מישהו אמר לך באופן מפורש שהשימוש בתמונה הוא רק לסניף בו אתה קונה' הוא השיב: ' כן, הוא אמר לי נצלם אותך והתמונות שלך יופיעו פה'.  התובע הוסיף שהבין שמדובר במשהו בתוך השכונה. כאשר הקמפיין יצא בחודש ינואר הוא מצא שתמונתו היא גם בלוחות שנה, בסניפים אחרים, באוטובוסים ובעיתונים.

14.               שאלה נוספת שהופנתה לתובע הייתה מדוע הדבר הפריע לו - האם הפרסום או התשלום המועט והוא השיב 'כי זה נהייה קמפייין גדול'. בתשובה לשאלה 'אם היו אומרים לך שזה קמפיין גדול זה היה מפריע לך' הוא השיב 'צריך לחשוב על זה. אז הייתי מתייעץ ושואל על התמורה'.

15.               התובע נשאל מדוע לא פנה לרשת כדי שתפסיק את הפרסום מייד כשהבחין בכך בתחילת שנת 2007 והוא השיב 'זה מערכת גדולה, סופר, כבר אמרתי להם בסדר, זה כבר הופיע, לא עלה לי באותו רגע להתחיל איתם מערכות'.

16.               בחקירה הנגדית של התובע, שהתקיימה בישיבת ההוכחות, הוא סיפר כי הוא עובד כאח מוסמך בשירותי בריאות כללית משך 20 שנה וכעת משלים לימודי תואר ראשון. הוא אישר כי אין לו בעיה בהבנת עברית (עמ' 5, ש' 10-11). באשר להיות החנות שבה קנה חלק מרשת הוא השיב כי לא ידע שמדובר ברשת והכיר רק את החנות בשכונה (עמ' 5, ש' 12-19).