הסדרים כלכליים בין בני זוג

ההליכים

1.          א.        תביעה זו נוגעת להסדרים כלכליים בין בני זוג, אשר נישאו ביום ..... ניסן תשמ"ב .......

 ב.        לזוג בת, אשר היא כבר בגירה: לנתבע שתי בנות מקשר קודם.

2.          א.        העתירה בסעיף 16 לכתב התביעה כוללת סעדים אלה:

·                    חיוב הנתבע למסור דו"ח ופרטים על כספים שנצברו במהלך כל תקופת הנישואין "בין שהם על שמו ובין שהם על שמו ביחד עם אחר, ובין שהם על שם מישהו אחר המחזיקו עבורו".

·                    מתן צווים למניעת הברחה של הרכוש.

·                    חיוב הנתבע להבטיח מחצית כל הסכומים והזכויות שנצברו במהלך הנישואין.

·                    להורות על פירוק שיתוף בדירה הרשומה על שם בני הזוג ברח' ...... בעיר א' (להלן - הדירה).

·                    להורות על פירוק שיתוף בחסכונות ובחשבונות הבנק של הנתבע וחלוקתם שווה בשווה, כאשר צוין כי כספי הירושה אינם בני איזון.

·                    פירוק שיתוף במיטלטלין בדירה.

ב.         בכתב הגנה טוען הנתבע כי יש לסלק את התביעה על הסף, ככל שהיא נוגעת בחסכונות וחשבונות בנק של הנתבע, כאשר כספים וחסכונות שצבר האיש בחשבון על שמו נצברו בטרם הנישואין ולכן הם אינם בני חלוקה.

ג.          כן הוא טוען שנעשה בין הצדדים הסכם, ימים ספורים לפני הנישואין, אשר מגדיר את הזכויות הכלכליות ביניהם.

ד.         עוד טוען הנתבע כי בכספי הירושה של האשה נכללים רכוש אשר יש לחלק בין הצדדים, כאשר נוצר כוונת שיתוף ספציפית בכספים אלה.

ה.       באשר למכירת הדירה הוא טוען כך

"בניגוד לטענותיה של התובעת, אין הנתבע מתנגד כלל וכלל למכור את הדירה והוא היה שמח לעבור להתגורר במקום מגורים בסביבה המוכרת לו; דא עקא, לאור העובדה, כי האשה נטשה את הנתבע ועברה להתגורר עם גבר אחר, הרי שלאור הצהרת והסכמת הצדדים בכתב בנדון, וזאת עקב בגידתה הקודמת של התובעת בנתבע, מלוא הזכויות בדירה שייכות לנתבע בלבד ועל ביהמ"ש הנכבד להצהיר על כך במסגרת פסק דינו;

מצ"ב העתק הצהרת התובעת וההסכם בכתב בנדון מסומן "ד"".

3.          א.        אין מחלוקת שהיו משברים בין בני הזוג, והדבר בא לידי ביטוי בהגשת תביעה קודמת על ידי התובעת ( תמ"ש 4500/05) ביום טו אדר א תשס"ה 24.2.05.

ב.         אז טענה התובעת טענות, שחוזרות על עצמן בכתב התביעה בהליך הנוכחי, בדבר חשדנות בלתי נכונה ובלתי סבירה מצד הנתבע, קמצנותו, והתנהגות בלתי הולמת כלפי הבת המשותפת. כמו כן טענה התובעת כי הנתבע חסך בחשבון נפרד "מכספי הצדדים" סכום העומד על כך- 500,000 ש"ח, ועתרה לפירוק שיתוף בדירת בני הזוג (אז בעיר ב'), ופירוק שיתוף בחסכונות וחשבונות של הנתבע, וכן חלוקתם ופירוק שיתוף במיטלטלין.

ג.          לאחר שיצאה התראה על מחיקה מחוסר מעש, ניתנה הודעה ביום טו אייר  תשס"ה 24.5.05. על החלטת הצדדים לנסות ולשקם את החיים ולחיות בשלום בית, והתובענה נמחקה.