הסדרי שהות ואכיפתם לאחר שהאם עברה עם הילדים לעיר אחרת ומסכלת את הסדרי השהות

בתאריך י"ב במנחם אב התש"ף (3.8.20) החליט בית הדין כדלהלן:

[...] לאחר שמיעת טענותיהם, הסכים המשיב להצעת בית הדין כי האם תמשיך לדור בנתניה עם הילדים בכפוף לקביעה כי היא תביא את הילדים למרכז הקשר בני ברק למפגשי הסדרי השהות עם האב [...]

המערערת ובא כוחה השיבו כי ייתנו את תשובתם לבית הדין בהקדם. בית הדין מורה למערערת ולבא כוחה להשיב להצעת בית הדין בתוך שבעה ימים ממתן החלטה זו.

ביום ט"ו במנחם אב התש"ף (5.8.20) הונחה לפנינו תגובת האם כי אין באפשרותה להסיע את הילדים לעיר בני ברק להסדרי השהות עם האב, כמו כן צירפה האם אישור רפואי מהמרכז הרפואי שיבא שממנו עולה כי היא חולה בדלקת פרקים, ולטענתה לאחרונה מצבה אף החמיר. לאחר מכן צירפה, על פי החלטת בית הדין, אישור רפואי המיועד לבתי משפט ולבתי דין.

מנגד בל נשכח כי האב מתנגד לבוא כל שבוע להסדרי השהות בעיר נתניה כפי שטען בדיון שהתקיים לפנינו בערעור (בה' באב התש"ף – 26.7.20, ראה שורות 104–106 לפרוטוקול):

המשיב: זה קשה ללכת לשם להיפגש עם הילדים בחוץ בשמש, אני לא אוהב את הנסיעות, אבא שלי לוקח אותי לשם, גם אימא שלי לקחה אותי בפעם האחרונה [...] זה יותר מדי.

בנוסף לפני בית הדין חוות דעת פקידי הסעד לסדרי דין משירותי הרווחה בעיריית בני ברק מיום י"ד במנחם אב התש"ף (4.8.20) שממנה עולה כי לא הוכחו טענות האם נגד האב כי קיים חשש סכנה בקיום הסדרי השהות של האב עם ילדיו ללא נוכחותו של אדם נוסף. יתרה מזו: צוין בתסקיר כי בקיום המפגשים של הילדים עם האב הרגישו הילדים בטוחים בנוכחותו של האב וכי האב משתף פעולה עם העובדים הסוציאליים באופן מלא (ובמאמר המוסגר: עולה מן הדוח כי מעולם לא הוגשה תלונה במשטרה בגין אלימותו, הנטענת, של האב).

מאידך גיסא, כנ"ל, לאור בקשת בית הדין הגדול המציאה האם אסמכתאות רפואיות הקבילות בבית הדין שאין היא כשירה להסיע את הילדים לעיר בני ברק, ולוּ אחת לשבוע. לאור זאת רואה בית הדין הגדול כי יש צורך להכריע בסוגיה שלפניו.

נציין את העובדות העולות בערעור שלפנינו ועל מה נסב הערעור.

רקע כללי ומשפטי לסוגיית הערעור

1. 1. הצדדים נישאו זה לזה כדת משה וישראל בשנת התשע"ג (2012), מנישואי הצדדים נולדו בת ובן.
2. לאחר שהצדדים חיו בנפרד כחודש ימים החליטו הצדדים להתגרש (לטענות האישה בכתב הערעור, המוזכרות גם בחוות הדעת של שירותי הרווחה, הגירושין נעשו בגין אלימות פיזית ומילולית של הבעל כלפיה וכלפי הילדים). הצדדים התגרשו תחילה בבית הדין של הרב קרליץ. לאחר מכן, בי"ט באדר א' התשע"ט (24.2.19) הציגו הסכם גירושין בבית הדין הרבני האזורי תל אביב, בפני האב"ד הרב צבי בן יעקב, אשר נתן לו תוקף של פסק דין. בו ביום שב וסודר גט פיטורין על ידי צבי בן יעקב.
3. הסכם גירושין נעשה על בסיס גישור של הרבנים הרב נדל והרב רוזן מבית הדין של הרב קרליץ.
4. בהסכם הגירושין בין השאר סוכם:

א.       הילדים יהיו במשמורתה של האם עד גיל שמונה־עשרה, ומזונות הילדים יעמדו על סך 1,500 ש"ח.

ב.       הסדרי השהות של האב עם הילדים יהיו על ידי מרכז הקשר של עיריית בני ברק. ככל שלא תתאפשר ראיית הילדים במרכז הקשר ייפגש האב עם הילדים במשפחה ניטרלית בגישורו של הרב רוזן. כמו כן האב רשאי לארח את ילדיו במשפחה ניטרלית אם יחפוץ בכל ערב שבת בגישורו של הרב רוזן. (סעיף 8 להסכם)

ג.       כל הנושאים בהסדרי השהות ומזונות הילדים יידונו בבית הדין האזורי תל אביב.

ד.       מקום מגורי הילדים ומוסדות החינוך יקבע על ידי הבוררים שנקבעו בסעיף 25 להסכם [דהיינו הרב רוזן והרב נדל]. (סעיף 13 להסכם)