תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה מחוז תל אביב
|
40835-03
26/03/2006
|
בפני השופט:
ד"ר גרשון גרמן
|
- נגד - |
התובע:
1. ס.מ. 2. מ.ד. - קטינה 3. מ.ש. - קטינה 4. מ.ר. - קטין
עו"ד לאה שפיגל
|
הנתבע:
מ.י.א. עו"ד מאיה הרצברג אלון
|
החלטה |
ב"כ הנתבע:
ניתן צו לפני 4 חודשים להסדרת הסדרי ראיה בין האב לבנו. ניתן להפריך את טענות האשה עובדתית אחת לאחת היום. ביקשנו את ביטול הצו במעמד צד אחד. שתי הבקשות קבועות להיום.
בגלל בעיות של תקנים וחוסר בכוח אדם יש תור של חודשים להגשת תסקירים, לכן, גם בקשת בית המשפט לא נענתה.
בשלב מסויים ביהמ"ש הפנה את הצדדים ליחידת הסיוע, הגב' מירית שפגשה את הצדדים ואני מצטטת את מכתבה. לכן, היא המליצה לצדדים להכין תכנית יחודית לאור המצב ברמת השרון להתחיל טיפול פרטי כדי לסייע בחידוש הקשר ולעקוף את התורים הארוכים. מרשי לקח על עצמו את המימון והצדדים התחילו בטיפול. הם מוכנים לתת איזה שהוא דיווח ביניים לגבי הטיפול. בשורה התחתונה מרשי ראה לראשונה את בנו לאחר 4 חודשים שלא ראה את בנו.
הטענה המרכזי ת בבקשה היא שהאב הפר את ההסכם בכך שהוא דחף את הילדים לתכנים של הכת הסינטלוגית. זה עיוות של מציאות גדולה על מה שנאמר שם.
המבקשת בכתביה טוענת שהיא התגרשה לטענתה לכת כדי להציל את נפשה ואת נפש ילדיה. יחד עם זאת, היא טוענת שבהסכם הגירושין היא הסכימה להסדרי ראיה מורחבים ביותר.
למרות שהיא רצתה להציל את המשפחה ולמרות שהוא היה מכור לסינטולוגיה. היה צריך לנהל מו"מ עם עוה"ד הקודם שלה כדי להתחיל הסדרי ראיה עם בנה הקטן. בחודש אוגוסט היא טענה שהוא לקח את הבן לכת. הוא לא לוקח את הבן לכת ולא לוקח, זו הסתה.
היא בעצמה לקחה את הילדים שלה לסינטולוגיה. היא עצמה היתה חברה בעמותה של הכת. האשה היא שהכניסה את המשפחה לכת וכנגד מה אנו נלחמים.
ב"כ התובעים:
האב נכנס לכת הסנטולוגיה וזה מופיע בתיק בסיבוב הקודם שהאם אכן הלכה עם הבת דניאל הלכו לראות במה המדובר. הכת היא בבית ברח' שלומציון. הלכו לכת אלפי מאות שקלים לכת. האם גם הלכה למספר פגישות והיו הליכים בין האם לבין אותה כת והחזירו לה כספים עבור אותם מפגשים כי הם לא הסכימו ללכת עוד לכת.
צרפתי מסמכים לגבי הכת, אני מגישה תמצית של מספר עמודים של הכת ואני מפנה לעמ' 3.
אפשר להביא עדות מומחה לנושא הזה.
לגבי ההסכם המקורי שנחתם בין ההורים ב- 4/04 נקבעו הסדרי ראיה ההסכם נקבע ע"י כב' השופט גוטזגן והוא כתב פרק שלם להסדרי הראיה. אני מפנה לפרק הסדרי הראיה והאב מחק את כל הפרק של הסדרי הראיה. גם לפני חתימת ההסכם וגם לאחריו האב לא לקח את הילד באמצע השבוע הוא לקח את הילד לסופי שבוע. אנו מסכימים שהאבא חשוב לילד. יותר מאוחר נערך מו"מ של 6 חודשים בין עו"ד בר מוחא שייצג אז את האם ונחתם הסכם ואני מפנה לסעיף 11. אני מפנה גם לסעיף 59.
בת הזוג שלו כפי שהוא כתב בסעיף 5 לכתב ההגנה היא ערביה נוצריה, מנהלים אורח חיים שכל מהותו, הכל סובב סביב הסנטולוגיה.
אם אפשר להגיד שהטענה מופרכת הדברים כתובים על ידי הנתבע.
מעבר לכך, מספרים לנו בכתב ההגנה ובתגובות שאין אפשרות בלישכת הקשר לקיים מפגשים. והיום אנו כן שומעים שאפשר לקיים מפגשים ואנו הצענו מיידית שיהיו הסדרי ראיה בפיקוח כדי לוודא שהילד לא יחשף לתכנים האלו. הוצאו שלושה מכתבי התרעה לפני שהוגשו הבקשות והתביעות לבית המשפט והאב בשלו.
גם אחרי שנכנסו הצדדים לטיפול ברווחה, ישבו שם 3 עובדים סוצייאלים גם אז כשישבנו עם הצדדים שאין שום שחר שהאם מסיתה את הילד. הילד אוהב את אביו והולך בשמחה אליו, הייתי נוכחת בפגישה.
הדבר השני הוא שגם ברווחה שם המשפחה נכנסה למסגרת טיפולית, יש עו"ס קלינית שמטפלת בילד ויש עו"ס שמטפלת בילדה שיר, ולבת דניאל יש עו"ס אחרת שמטפלת בה, היום לקראת הדיון הוא הסכים לטיפול שלה. חודש וחצי עד השבוע שעבר לא איפשרו לו לראות את הילד גם בפיקוח עד שיבדקו אם הדברים חמורים, או לא נכונים. בית המשפט הורה על הפסקת הסדרי הראיה, אף אחד לא נתן החלטה שהאב יראה את הילד.
מ- 6.2 הילדים נמצאים בטיפול הוא ממן רק חצי. לכל אורך הדרך התנגד האב שיכנס כל גורם ניטרלי להכנס ולבחון את הדברים.