המשקל של כושר ההשתכרות בקביעת גובה המזונות

בפנינו בני זוג הנמצאים בהליך גירושין המלווה באמוציות רבות. האישה תובעת גירושין, משמורת, חלוקת רכוש, ומזונות אישה וילדים. גם הנתבע פתח תיק לתביעת משמורת. כרגע הילדים מתגוררים עם האם.

פסק דין זה מתייחס רק לתביעת מזונות הילדים.

תיאור העובדות

בני הזוג נשאו כדמו"י בתאריך י"ט בסיון תשע"ג (28.05.13) כאשר לתובעת אלו נישואין ראשונים ולנתבע אלה נישואיו השניים. מנישואיו הראשונים נולדו לו חמשה ילדים כאשר שלושה מהם נמצאים על הרצף האוטיסטי. אימם של ילדיו נפטרה ל"ע ונטל גידול הילדים מוטל כולו על כתף אביהם.

לבני הזוג שלשה ילדים משותפים כאשר הגדול שבהם בן ארבע וחצי שנים, השני בן שלוש והקטן בן שנה וחודשיים.

התנהלו בפנינו שני דיונים כאשר כל צד פורש את משנתו, וכמו כן העלו את הדברים בסיכומיהם.

טענות הצדדים

האישה תובעת סך 11,000 ש"ח עבור מזונות לשלושת ילדיה. לדבריה מאחר ומדובר על שלשה קטינים שהאב מחויב לזון אותם, היא תובעת סכום זה, לאור הוצאותיה הרבות אותם פרטה בפנינו, הכוללות גם החזקת רכב והוצאות דלק יקרות.

מנגד טוען האב, כי זוהי דרישה מוגזמת ולא ריאלית, ובפרט לאור מצבו הכלכלי. הוא משתכר לחודש בסך 5,000 ש"ח בלבד, ומפרנס יחיד את כל חמשת ילדיו מנישואיו הראשונים שהינם יתומים. לדבריו כיום הוא גר יחד עם הוריו הזקנים, עובדה המוכיחה שמצבו הפיננסי בכי רע. אמנם הוא אינו מתכחש לחיובו לזון את ילדיו, אך הסכום הנדרש מופרך ומוגזם. כאשר מדובר באדם שאינו אמיד כלל ושיש לו הוצאות רבות לפרנסת ילדיו מנישואין קודמים, אפשר לחייבו רק בצרכים ההכרחיים ותו לא.

עוד הוסיף הבעל כי האישה עובדת ומרוויחה ויש לה דירה, ומשכך די בסכום של 3,500 ש"ח למזונות. (פרוטוקול הדיון מיום א' באייר תשע"ט (06.05.2019) שורות 97-98).

באשר לטענת בא כוח האישה כי בנוסף למשכורתו הנזכרת, הוא משתכר בסך 3,200 ש"ח מדמי שכירות הדירה שבבעלותו, הודה הבעל בכך, אך טען שגם לאישה ישנה דירה שהיא משכירה והיא מקבלת דמי שכירות חודשיים בסך 4,000 ש"ח.

עוד טענה באת כוח האישה כי האב מקבל מידי חודש שלוש מלגות בסך 3,900 ש"ח עבור כל ילד על הרצף האוטיסטי. כמו כן יש לו קצבת שארים בסך 4,500 ש"ח. לדבריה ההכנסות שלו יותר ממה שהוא מציג, וכמו כן 'כושר ההשתכרות' שלו גדול יותר ממה שמרוויח כיום בהיותו בעל תואר אקדמאי. האם הקריבה רבות בחייה כדי שהאב ישלים את התואר, ומחובתו לנצל את פוטנציאל השתכרותו ולא להסתפק במשכורת זעומה בעבודתו בחברת 'פרטנר'. (סיכומי באת כוח האישה).

עוד הוסיפה כי בית הדין בקש מהאב וב"כ להגיש מסמכים על ההכנסות והם לא הגישו וכן בתאריך כ"ג בניסן תשע"ט בית הדין נתן להם לפנים משורת ארכה של שלושה ימים נוספים להגשת המסמכים, והם לא עשו כן. לדבריה מדובר ב'קטני קטנים' כולם מתחת לגיל שש, והאב מחויב במזונותיהם באופן אבסולוטי. לדבריה הנוהג בבתי משפט הוא לחייב דמי מזונות בלבד (לא כולל מדור, אחזקת מדור, חינוך ורפואה) בסך 1700 ש"ח לילד ללא כל צורך בהוכחה מיוחדת. (סיכומי התביעה בסעיף 7) .

מנגד באת כוח הבעל דוחה את הדברים. לדבריה המלגות נועדו אך ורק עבור הצרכים המיוחדים של שלושת הילדים של הבעל מנישואין קודמים ואינם קשורים כלל למחויבותו של האב לילדיהם המשותפים של בני הזוג. כמו כן, קצבת השארים מיועדת עבורו ועבור ילדיו מנישואין הראשונים, והוא חייב לדאוג לעתידם. לעומת זאת האישה משתכרת בסכומים גבוהים מידי חודש כאשר חלק גדול בשחור. לדבריה, מה שהאישה טוענת כי היא משתכרת בסך 2,000 ש"ח לחודש מופרך ומגוחך, שהרי בהנחה שהיא מקבלת שני מטופלים ביום, היא משתכרת 400 ש"ח כפול 24 ימים בחודש, זה כבר מגיע ל-9,600 ש"ח, אחרת איך היא משלמת שכירות 5,200 ושכירות רכב 3,600 ש"ח לחודש, כאשר לטענתה היא מרוויחה רק כ-2,000 ש"ח לחודש.

לגבי שכר הדירה היא מציינת, כי חדר אחד בדירה משמש את האם לקליניקה שלה, וכמו כן ניתן למצוא במ' דירות זולות יותר.

מעבר לכך כל הוצאות שהזכירה בפירוט מנופחות, ובוודאי שלנוכח העובדה שהאם עשתה מעשה חד צדדי בניגוד להוראות בית הדין והרחיקה את מגורי הילדים מהאב עד למ', הרי שסעיף החזקת רכב והוצאותיו חל עליה בלבד.

הצעת בית הדין שסורבה

יש לציין כי תוך כדי הדיון הציע בית הדין לצדדים להגיע להסכמות ואף הציע הצעה אופרטיבית להעמיד את סכום המזונות על סך 5,000 ש"ח בהסכמה למשך 3 שנים הקרובות. האישה בקשה לחשוב על כך ולהשיב לבית הדין, אך האב סירב נחרצות.