המר נ' איזמירלי ואח' - פסקדין

החלטה

בפני בקשה נוספת, שנייה במספר, לביטול פסק הדין אשר ניתן ביום 17.8.10 בהעדר התייצבות המבקשים לדיון.

בקשה קודמת, אשר הגישו המבקשים ביום 19.10.10, נדחתה לנוכח הגשתה כחודשיים לאחר מתן פסק הדין ובניגוד לתקנות המאפשרות עתירה לביטול בתוך 7 ימים ממועד בו הומצא פסק הדין למבקש. כעת שבים המבקשים ועותרים לביטול פסק הדין אך מוסיפים וטוענים כי האיחור בהגשת הבקשה נבע "מטעות משרדית".

בבסיסם של המועדים הקבועים בדין עומדת השאיפה לשמר את עקרון סופיות הדיון, כאשר עיקרון זה מבטא את האינטרס של בעלי הדין עצמם לסיום ההליכים ושלא להיות מוטרדים לאורך זמן. עיקרון זה מבטא אף את האינטרס הציבורי לייעול ההליכים המשפטיים, לחיסכון בזמן שיפוטי, ליציבות, וודאות משפטית. לפיכך, אין בדרך כלל "טעם מיוחד" להארכתם אלא כאשר הסיבה לאיחור נובעת מגורם חיצוני שאיננו בשליטת בעלי הדין. לא זה המקרה בעניין דנא. המבקשת שגתה פעם אחת באי התייצבות לדיון ובמקום לכל הפחות להימנע משגיאה נוספת ולמהר ולהגיש עתירה לביטול ההחלטה, שבה והשתהתה, חרגה במשך חודשיים (!) מהמועדים הקבועים בדין וכל שיש בידה לטעון בגין זאת הוא כי מדובר באיחור "עקב תקלה משרדית". כך סתם, בלא הסבר ובלא תצהיר.

אין נימוק שכזה מצדיק חריגה מהמועדים הנקובים ולפיכך אינני מוצא הצדקה לשינוי ההחלטה מיום 21.10.10.

הבקשה נדחית בלא צורך בתגובה.

ניתנה היום, כ"ו חשון תשע"א, 03 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: