המערער הורשע בביהמ"ש בעבירה שונה מהאישום, בפס"ד מנותחות עבירות התקהלות אסורה. הערעור נדחה

פ ס ק - ד י ן

השופט מ' גל:

1. המערער הואשם בבית משפט השלום בירושלים בביצוע עבירת התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק
העונשין, תשל"ז1977- ועבירת העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק האמור. בתחילת
ההליך הוסיפה המאשימה גם את העבירה של "המשך התפרעות לאחר שניתנה הוראת פיזור", לפי
סעיף 155 לחוק הנ"ל ומבלי שתוקנו עובדות כתב האישום. לאחר יומו בבית המשפט )בפני
כב' סגן הנשיא י' צבן(, זוכה המערער משלושת העבירות הנ"ל, אולם נמצא אשם בהתקהלות
אסורה, עבירה לפי סעיף 151 לחוק העונשין. על-כך הוגש הערעור שלפנינו, אשר בו מלין
המערער על הרשעתו זו. טענותיו המרכזיות מתמצות בשתים חלופיות: שלא התמלאו יסודות
העבירה אשר בה הורשע למעשה ולחלופין, אם התמלאו תנאי העבירה, לא היה צריך להרשיעו
בה, בתוקף שיקול הדעת המסור לבית המשפט, לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח
משולב[, תשמ"ב1982-, משלא ניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן. נדון בטענותיו אלו
כסדרן.