המוסד לביטוח לאומי נ' ברכה

החלטה

בישיבה הקודמת ביקשו הצדדים להגיש תיעוד נוסף לצורך האפשרות לקבל הצעת פשרה מביהמ"ש, אך למרות חלוף המועדים – לא התקבלו כל מסמכים נוספים.

עברתי על החומר הקיים בתיק, לרבות הנתונים אשר אליהם הפנו הצדדים בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו בשלב שבו התבררה שאלת ההתיישנות, ולאחר שקילת הנתונים – הצעתי היא לסלק את התובענה כנגד תשלום של 25,000 עד 30,000 ₪.

בין היתר, יש לתת את הדעת לכך שהדרישה לתשלום של כ-30,000 ₪ בגין הפרשי הצמדה וריבית, במקרה זה, לאור הטענות שהתבררו בכל הנוגע לסוגיית התיישנות - הינה דרישה בעייתית במיוחד.

עוד יש לתת את הדעת לכך שקיימת אפשרות שיקבע שהנכות הרפואית הצמיתה הינה נמוכה מאשר הנכות אשר על בסיסה שולמו תקבולי המל"ל ואפנה לכך כי קיימת חוות דעת לגבי נכות צמיתה בשיעור של 5% בלבד בעוד שהתשלומים שולמו לגבי 10%. המחלוקת לגבי מהות הקשיון (נח או לא-נח), אשר בבסיס הפער שבין ממצאי המל"ל לבין ממצאי חווה"ד האמורה מעלה – הינה מחלוקת בעייתית. לא בטוח שניתן כיום לברר עם הנפגע מהי מהותו של הקשיון, אך יש לקחת זאת בחשבון בעת ששוקלים את האפשרות להתפשר בתיק זה.

יש אף לקחת בחשבון שייתכן ויקבע שהיה אשם תורם מסוים מצד הנפגע, אשר המל"ל בא בנעליו.

עוד נזכור כי הנתבע שילם סכום משמעותי (אמנם לא למל"ל) הן במסגרת ההליך הפלילי וככל הנראה הן במסגרת ההליך האזרחי שהתנהל בין הצדדים.

אבקש מהצדדים לבוא בדברים ולהודיע את עמדתם המשותפת בעוד 30 יום.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ב, 07 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: