המדינה תשלם הוצאות ריאליות לכל תובע בנפרד בתביעה של קבוצת עובדים גדולה

1. התביעה בתיק שבפנינו הוגשה על ידי 97 עובדי משרד ראש הממשלה אשר שימשו כמאבטחי
המשרד בין השנים אפריל 1987 ועד ליולי 1993, כנגד מדינת ישראל )להלן: "המדינה"(.

התובעים עתרו בתביעה למתן פסק דין הצהרתי וביקשו כי בית הדין יקבע כי זכאים הם
לתשלום הפרשי שכר מינימום, תוספת תשלום עבור שעות נוספות ותשלום תוספת בגין עבודתם
במשמרות, תוספת ותק וחישוב שכרם מחדש על פי יתר רכיבי השכר כפי שיקבע בית הדין.
בבסיס עתירתם עמדה הטענה כי, בעקבות כניסתו לתוקף של חוק שכר המינימום כל התשלומים
הנ"ל צריכים היו להשתלם בנוסף על שכר המינימום.

כמו כן תבעו הנתבעים תביעת הפרשי שכר עבור עבודה בשעות נוספות על פי חוק שעות עבודה
ומנוחה - 1951.

2. ביום 13.1.02 ניתן על ידי בית הדין האיזורי, בראשות כב' הש' לויט, פסק דין
בעניינם של התובעים בו התקבלה תביעתם של התובעים לעניין חישוב הפרשי שכר מינימום
ונקבע כי בחישוב שכרם של התובעים לעניין שכר המינימום אין להביא בחשבון את הרכיבים:
ביגוד, הבראה, טלפון )כפי שהודתה המדינה במסגרת ההליך(, תוספת משמרת ותוספת קרן