המ"ש 7548-05-15 נובאני נ' מדינת ישראל - פסקדין

המבקשת עתרה להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 3.10.14, טענה כי לא היא שנהגה ברכב במועד הרלוונטי וכי לא קיבלה את הדוח המקורי אלא הודעה בדבר צבירת פיגורים בלבד.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הדוח נשלח לכתובתה של המבקשת אשר לא טרחה לדרוש אותו מהדואר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

למבקשת ניתנו שתי הזדמנויות לתקן בקשתה ולנקוב בשמו של נהג הרכב ביום העבירה אך היא לא עשתה זאת. הבקשה הראשונית הוגשה ביום 20.5, למבקשת ניתן הסבר והזדמנות לתקן בקשתה והיא אכן תיקנה אותה והגישה בקשה נוספת ביום 11.6. גם בבקשה זו לא מסרה את שמו של נהג הרכב לפיכך ניתנה למבקשת הזדמנות נוספת וביום 28.6 הסבירה כי אינה יכולה לנקוב בשמו של הנהג אשר הינו "אחד האחים".

טענה כי בעל הרכב לא נהג בו אינה טענת הגנה מספקת, ועל פי חזקת הבעלות הקבועה בחוק, בעל הרכב הוא האחראי לעבירות ברכבו אלא אם הראה למי מסר את הרכב. טענה כללית כי לא הוא הנהג אין די בה ואפילו אם יוכיח המבקש כי לא נהג ברכב במועד הרלוונטי, למשל אם לא החזיק כלל ברשיון נהיגה או שהה בחו"ל באותה עת, אין די בכך. כל עוד לא הראה הבעלים מי הוא שהחזיק ברכב בפועל במועד הרלוונטי, הוא האחראי לעבירה.

במקרה דנן קיבלה המבקשת הסבר והזדמנות להראות את זהות הנהג אך הודיעה כי אינה יכולה לעשות כן. לפיכך, המסקנה המתחייבת היא כי למבקשת אין הגנה לגופו של עניין כנגד העבירה המיוחסת לה.

בנסיבות אלה, אין מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד להישפט.

ראשית, המבקשת לא סתרה את האמור באישור הדואר כי היא לא טרחה לדרוש את הזימון שנשלח אליה, כפי שהראתה המשיבה.

שנית, לו אקבל את הבקשה ובהמשך ייקבע התיק לגופו, הרי על פי הדין - ומאחר ולמבקשת אין טענת הגנה – ייגזר עליה קנס העולה על קנס ברירת המשפט, כך ששכרה בקבלת הבקשה יצא בהפסדה בהטלת קנס מוגדל.