קסום נ' מדינת ישראל

לפני בקשה להארכת מועד להישפט, לפי ס' 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982.

דו"ח מס' 90506042911 – הודעת תשלום קנס בגין עבירה על נהיגה במהירות מופרזת, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

המבקש טען כי נודע לו לראשונה על קיום הדו"ח בחודש 1.17, עת קיבל זימון לשימוע לפני פסילה מאת רשות הרישוי לפי ס' 69א לפקודת התעבורה.

המבקש, נטען, הוא בעל עסק, המעסיק למעלה מ – 40 עובדים, וברשותו למעלה מ – 6 כלי רכב, והדו"ח שולם ע"י הגזבר תוך המועד שנקצב לשלמו, מבלי שנבדק האם מדובר ברכב המצוי בשימוש המבקש.

למבקש נודע כי הדו"ח שולם רק לאחר קבלת הזימון לשימוע.

נטען כי מי שנהג ברכב בזמן ביצוע העבירה הוא בנו, ח'אלד קסום.

המבקש פנה למרכז לפניות נהגים ארצי (להלן – מפנ"א) בבקשה להמיר את הדו"ח על שם בנו של המבקש, אך נענה בשלילה. בקשתו למענה ענייני נדחתה על הסף מהטעם כי הוגשה באיחור, מעבר ל – 90 יום, וכן כי הדו"ח שולם.

בתגובה שהגישה המשיבה נטען כי על פי המידע המצוי במערכות המשטרה המבקש לא פנה בזמן להגשת הבקשה להמרת הדו"ח ועל כן אין כל סיבה מוצדקת להיענות לבקשתו.

הכרעה

ס' 229(ח) לחסד"פ הקובע:

(ח)  שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף קטן (ג) או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230. (הדגשה שלי – א.ט.ג.)

מכאן שעם תשלום הקנס משתכללת ההרשעה.

ברע"פ 2096/07 דר' צפורה רייני כוכבי נ' מדינת ישראל  שדן בנסיבות בהן המערערת, בעלת הרכב, ביקשה להסב רישום פלילי שנרשם על שמה, על שם אחיה, מבצע עבירות התעבורה שנרשמו על שמה, קבע כב' השופט א' א' לוי: