המ"ש
בית משפט השלום פתח תקווה
|
6855-06-15
01/09/2015
|
בפני השופטת:
רות וקסמן
|
| - נגד - |
המבקש:
צור אמיתי
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
לפני בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), שהגיש המבקש לביהמ"ש ביום 23.6.15 בגין דו"ח שניתן על עבירה של נהיגה במהירות מופרזת מיום 19.1.15 (הודעת תשלום קנס מס' 50110524167).
טיעוני הצדדים
לטענת ב"כ המבקש, המבקש פנה למפנ"א בבקשה להישפט תוך 90 יום ממועד ביצוע העבירה ולא שילם את הקנס, אלא שבעקבות הודעה על קנס בתוספת פיגורים התברר לו כי בקשתו לא נתקבלה במפנ"א. ב"כ המבקש ציין כי הבקשה להישפט שהוגשה למפנ"א נשלחה שלא בדואר רשום בשל טעות וחוסר ידיעה.
עוד טען ב"כ המבקש, כי המבקש נסע בהתאם למהירות המותרת במקום, והוסיף כי מעיון בדו"ח לא ניתן לקבל פרטים מהותיים אודות שמירה על תנאי ביצוע המדידה בהתאם לפסיקה וכן בהתאם לנוהל הפעלת מכשיר הממל"ז, לרבות ביצוע כיול תחילה וסיום משמרת, היכן נעצר המבקש ביחס למקום המדידה, הצגת נתוני המדידה לנהג, היעדר סימון המשך או אין המשך. ב"כ המבקש ציין כי מנסיבות המקרה כפי שנרשמו ע"י השוטר, לא ניתן להבין מאומה, לרבות רישום מס' נקודות החובה העומדות לצד העבירה בה הורשע המבקש. השארת הרשעתו של המבקש בעבירה בה הורשע, בהינתן הכשלים הראייתיים, יש בה כדי לגרום לחשש ממשי לעיוות דין.
לבקשה צורפו העתק הודעת תשלום קנס (בלתי קריאה), העתק דרישה לתשלום חוב ותצהיר המבקש.
המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם שהמבקש לא צירף כל אסמכתא לכך שבעניינו של דו"ח זה נשלחה בקשה להישפט במועד.
דיון והכרעה
השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לשיקולים שעליו לשקול בדונו בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נאשם, המוגשת לפי סעיפים 240 ו-130 לחוק סדר הדין הפלילי.
א. על המבקש להראות טעם טוב מדוע נמנע מהגשת הבקשה להישפט במועד שנקבע בחוק.
ב. האם עלול להיגרם למבקש עיוות דין.
ראה לעניין זה ע"פ (באר-שבע) 7270/05 אלעסם דאהש ואח' נגד מדינת ישראל.
א. הסיבה לאיחור בהגשת הבקשה
סעיף 229(א)(2) לחוק קובע את המועד להגשת בקשה להישפט, כדלקמן:
(א)מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה: