המ"ש 4982-10-14 א.ע.מ רכבי יוקרה בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' - פסקדין

1.בפניי בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) - התשמ"ב 1892, שהגישה המבקשת לבי"המש ביום 23.10.14.

2.על המבקשת הוטל קנס בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת ברכב מ.ר. 60-464-78 (להלן:"הרכב") דו"ח תנועה מס' 90502385355 מיום 10.9.13 .

3.במקרה דנן מדובר בדו"ח שניתן עפ"י צילום במצלמה אלקטרונית של רכב הרשום ע"ש המבקשת. המבקשת טוענת, באמצעות בעל השליטה בחברה המבקשת, אשר נתן תצהיר מטעמו, כי המבקשת לא קיבלה כלל הדו"ח המקורי ורק לאחרונה קיבלה הודעה בדבר תוספת פיגורים על הקנס המקורי. לגופו של עניין טוען המצהיר, כי אמנם המבקשת רשומה כבעלים של הרכב, אולם זה נמצא בחזקתו וברשותו של מר אבו סנינה עמאר וכי ברשותו הסכם מכר מס' 0608 מיום 1.8.13 לפיו אבו סנינה רכש את הרכב מהמבקשת.

4.הבקשה הועברה לתגובת התביעה, אשר התנגדה לה כמפורט להלן וציינה, כי למבקשת נשלחה הודעת קנס בדואר רשום לכתובתה הרשומה.

הדיון

5.הדו"ח נשלח בדואר רשום לכתובת הרשומה של המבקשת ביום 30.9.13 (דואר רשוםRR- 4H 012117678 (ועל המבקשת מוטל הנטל להמציא אישור מהדואר מה עלה בגורל אישור המסירה. בהתאם לתקנה 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי מתקיימת "חזקת מסירה", ועל המבקשת מוטל הנטל להפריכה.

במקרה דנן, וכפי העולה מהמסמכים אותם צרפה המבקשת, הדו"ח נשלח לכתובתה הרשומה.

יתר על כן, המבקשת הודתה, כי קבלה הודעת כפל הקנס, אשר נשלחה לאותה כתובת, אליה נשלח הודעת הקנס המקורית (הדו"ח).

מן המקובץ עולה ,כי המבקשת לא הוכיחה, כי ההודעה לא הגיעה לידיה מסיבות, שאינן תלויות בה, ולפיכך החזקה לא נסתרה.

6.משחלף המועד לתשלום הקנס, והבקשה להישפט הוגשה אחרי המועד של 90 יום שנקבע בסעיף 229 (א)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, הרי שהשתכללה הרשעתה של המבקשת בעבירה, כאמור בסעיף 229 (ח2) לחוק, אף אם לא שולם הקנס שנקבע בדו"ח.

7.בנסיבות שכאלה, קבע בית המשפט העליון, כי יש מקום לשקול להיענות לבקשה להארכת מועד להישפט אך ורק במקרים בהם לא ידע ולא יכול היה המבקש לדעת, כי אישום תלוי ועומד נגדו – ראה לעניין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מ"י וכן רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מ"י.