ימין נ' מדינת ישראל

לפני בקשה להארכת מועד להישפט.

למבקש נרשמה הודעת קנס שעניינה אי ציות לאור אדום ברמזור. הודעת הקנס נשלחה למענו של המבקש וחזרה בציון "לא נדרש". הודעת קנס עם פיגורים שנשלחה לאותו מען בדיוק נדרשה על ידי המבקש.

המבקש עותר להאריך לו את המועד מן הטעמים הבאים: 1. במועד העבירה היה רכבו בשימוש אדם אחר שעבר את העבירה. על כן דחיית הבקשה תגרום למבקש עיוות דין שכן הוא לא חטא בדבר. 2. הודעת הקנס נשלחה לכתובת "דרך בן גוריון 73/9 בת ים" בעוד שעל פי מענו הרשום של המבקש הכתובת היא דרך דוד בן גוריון כניסה א' דירה 9, בת ים".

המשיבה טוענת כי הודעת הקנס חזרה בציון "לא נדרש" ביום 7.9.16. מדובר בהמצאה כדין של הודעת הקנס ואין טעם לאיחור בהגשת הבקשה ומשכך יש לדחותה.

דיון והכרעה

החלטתי לקבל את הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות בסך 800 ₪ על ידי המבקש. אלה טעמי: ראשית, אין חולק כי הן הודעת הקנס והן הודעת הקנס בצירוף ריבית פיגורים נשלחו לאותו מען בדיוק. משהתקבלה ההודעה רק בפעם השנייה אך לא בפעם הראשונה עובר הנטל למבקש להסביר מדוע לא נדרשה הודעת הקנס שנשלחה. טענת המבקש כי קיים אי דיוק בציון כתובתו אינה משכנעת. אילו היה ממש בטענה זו יש להניח כי לא הודעת הקנס הראשונה ולא ההודעה השנייה היו מגיעות לידי המבקש. עיינתי באישור המסירה. אני מסכים עם ב"כ המבקש כי נפלו ליקויים באישור. האישור נעדר תאריך, נעדר שם עובד דואר ונעדר וחתימה. בנסיבות אלה פגמים אלה אינם מכרסמים בחזקת המסירה. עם זאת, שילוב פגמים אלה עם הטענה כי אדם אחר, ולא המבקש, עבר את העבירה המיוחסת למבקש מטים את הכף לקבל את הבקשה. על האיחור בהגשת הבקשה ניתן לפצות בהוצאות.

לאור האמור הבקשה מתקבלת בכפוף לכך שהמבקש ישלם הוצאות בסך 800 ₪ עד 1.6.17. לא ישולמו ההוצאות כאמור יראו בקשה זו כבקשה שנדחתה.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ז, 30 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.