המ"ש 3295-07-16 מנסור נ' מדינת ישראל ואח'

בפני בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] התשמ"ב- 1982, שהגיש המבקש ביום 12.7.16.

על המבקש הוטל קנס בגין עבירה מיום 12.11.15 של נהיגה בשול הכביש (דו"ח תנועה מס' 50500694802).

לטענת המבקש, לא קיבל לידיו או לביתו את הדו"ח עם הקנס המקורי. ביום 12.11.15 בכביש מס' 444 לפני צומת אייל, הורה לו לעצור את רכבו איש משטרה, שטען בפניו כי הוא נהג בשולי הדרך. המבקש הכחיש עוד במקום האירוע כי ביצע את העבירה. לטענתו, השוטר רשם את פרטי המבקש על דף ושחרר אותו מבלי למסור לידיו דו"ח או הזמנה לדין.

המבקש הוסיף, כי בחודש יוני קיבל לביתו דו"ח ברירת קנס בתוספת פיגור של 50% מהקנס המקורי. מבירור שערך ב"כ המבקש נאמר לו כי הדו"ח המקורי נשלח למבקש בדואר רשום RR002943696H4. מבירור שערך בדואר ישראל נמסר לו שאין פרטי דואר העונים על המספר אשר נמסר. המבקש טוען כי בפיו טענות עובדתיות ומשפטיות בעניין העבירה נשוא הדו"ח שיש בהן כדי לתמוך ולחזק את בקשתו להארכת מועד להישפט.

לבקשה צורפו, הודעת זיכוי, מזכר שערך השוטר שראה את ביצוע העבירה ודו"ח פנימי (מס' 50500694802).

הבקשה הועברה לתגובת התביעה אשר התנגדה לה וציינה, כי עפ"י פלט הדו"תן, הודעת תשלום קנס נשלחה אל כתובת המבקש בדואר רשום שמספרו RR002943696H4, כפי שצויין בבקשה. התביעה צירפה לתגובתה את פלט הדו"תן וכן דו"ח דואר רשום מיום 6.12.15, שהופק ע"י מפנ"א, לפיו במועד הנ"ל נשלח הדו"ח שמספרו 50500694802 למבקש.

דיון והכרעה