המ"ש 252-03-15 נ. ת. מ. שירותי נדל"ן בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'

לפני בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), שהגישה המבקשת לביהמ"ש ביום 2.3.15 בגין דו"ח שניתן על עבירת מהירות, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, שבוצעה ביום 19.12.13 (הודעת תשלום קנס מס' 90502725204).

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המבקשת, המדובר ברכב אשר נמצא בחזקתו של מר דוד נג'מי (להלן: "הנהג"), אליו מבקשת להסב את הדו"ח. ב"כ המבקשת הדגיש כי ההסבה נועדה לצורך עשיית צדק וראוי כי הדו"ח יוסב על שם אדם פרטי שנהג ברכב במועד ביצוע העבירה ולא על שם חברה, שאם לא כן ייגרם לחברה עיוות דין.

לבקשה צורפו העתק דו"ח תאגיד, תצהיר הנהג, ייפוי כוח החברה וייפוי כוח הנהג בפועל.

המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם שבתאריך 10.4.14 נשלח דו"ח ברירת משפט.

דיון והכרעה

השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לשיקולים שעליו לשקול בדונו בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נאשם, המוגשת לפי סעיפים 240 ו-130 לחוק סדר הדין הפלילי.

א. על המבקש להראות טעם טוב מדוע נמנע מהגשת הבקשה להישפט במועד שנקבע בחוק.

ב. האם באי ביטול פסק הדין עלול להיגרם למבקש עיוות דין.

ראה לעניין זה ע"פ (באר-שבע) 7270/05 אלעסם דאהש ואח' נגד מדינת ישראל.

א. הסיבה לאיחור בהגשת הבקשה

סעיף 229(א)(2) לחוק קובע את המועד להגשת בקשה להישפט, כדלקמן:

(א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(1) הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג);