הלל נ' ורהייטם - פסקדין

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי כספי בסך 5,766 ₪, עקב תאונת דרכים שהתרחשה ביום 9.12.08, שבה היו מעורבים כלי רכב של בעלי הדין.

התובעת פנתה לחברת הביטוח שלה אשר תגמלה אותה עבור עיקר נזקיה ומכאן עתירתה לסכומים נוספים לפי הפירוט הבא:

א.השתתפות עצמית בסך 3,013₪

ב.דמי ערך כינון לפוליסה153 ₪

ג.הפסד הנחה העדר תביעות600 ₪

ד.עוגמת נפש וטרחות התיקונים2,000 ₪

לטענת התובעת, היא נכנסה למקום חניה ברח' יהודה הנשיא בהליך קדמי ועמדה כאשר רכבה עומד כאשר חלקו האחורי של הרכב בולט לכביש.

לפני שהספיקה לסובב את ההגה על מנת להתיישר במקום החניה שמעה מכה וחשה שמכוניתה נדחפה קדימה.

התברר כי רכב הנתבעת התנגש ברכבה.

מכאן תביעתה.

2.גרסת הנתבעת שונה:

לטענתה, התובעת יצאה ממקום חנייתה ברוורס ומבלי שבחנה את הדרך ומבלי לוודא כי הדרך פנויה ופגעה ברכב הנתבעת.

כך נאמר בכתב ההגנה.

בעדותה בפני, שינתה במידת מה, את גרסתה ואמרה הנתבעת שהבחינה מרחוק "שיש מכונית באלכסון בכביש, אז האטתי את הרכב, מנסה להיכנס לחניה, היא רצתה ליישר את האוטו ובאתי לנסוע והיא יצאה ליישר את הרכב..... חשבתי שהיא סיימה ורציתי לנסוע" (על מנת' 4 שורות 3 – 5).

3.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שיש לחלק את האחריות לתאונה באופן שווה בין בעלי הדין.

הנתבעת, לדבריה ראתה שהתובעת מנסה ליישר את רכבה, אף טענה שהיא עצרה את רכבה על מנת לאפשר לתובעת לסיים את החניה: אולם כלל לא המתינה והחלה לנסוע, תוך שיפוט לקוי.

באשר לתובעת, כאשר היא מתמרנת, תוך נסיעה אחורנית, עליה להתבונן היטב מסביבה, בעיקר שהיא יודעת שרכבה בולט בכביש.

4.באשר לעניין הנזק, לא מצאתי מקום להעניק לתובעת כל סכום מעבר להוצאותיה בפועל.

אשר על כך, על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 1,888 ₪ ועוד 350 ₪ בגין הוצאות הדיון, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק, החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.