הכרעת דין זיכוי מחדלי חקירה משקל הודאת חוץ פגיעה בזכויות נאשם קטין

בתאריך 29.10.20 הוגש כתב אישום המייחס לקטינים עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380  בצירוף סעיף 29 (א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 ועבירה של  תקיפה סתם עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין , תשל"ז- 1977.

בדיון שהתקיים בתאריך 17.1.21 הודע לבית המשפט על ידי ב"כ המאשימה כי הוחלט על תיקון כתב האישום  באופן המייחס  לקטינים עבירה של  תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 בצירוף סעיף 29 (א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 וכי הוחלט על מחיקת הקטין 4 מכתב האישום.

כבר בדיון זה העלה ב"כ הקטין 1 טענה בדבר אי קיום זכות השימוע והדיון נדחה מעת לעת לצורך הידברות בין הצדדים.

בדיון שהתקיים בתאריך 25.3.21 חזר ב"כ  הקטין 1 על טענתו כי לא ניתנה לקטין "זכות השימוע" ועתר לביטול כתב האישום. טען , כי ביום 26.7.20 הוגש לקטין מכתב "יידוע" (סומן נ/1) , באותו היום שלח  בא כוחו לתביעה מכתב בו ציין כי הינו מייצג את הקטין בהליך  השימוע, עתר לקבלת  חומרי החקירה עובר להליך השימוע וכן לקבוע פגישה לצורך קיום השימוע. כתגובה, נרשם בכתב יד על ידי נציגת המאשימה כי התיק הועבר ליחידה החוקרת להשמת חקירה  וכשישוב התיק לידי התובע ובקשתו תטופל ( נ/2). להפתעתו ביום 29.10.20 הוגש כתב האישום, מבלי שבוצע שימוע לקטין וחרף המכתב ששלח לתביעה ותשובתם.

טען כי ב"כ המאשימה אינה מכחישה את העובדה כי כתב האישום הוגש מבלי שבוצע הליך שימוע אולם לשיטתה יש לרפא הפגם בצעד פחות דרסטי.

לטענתו, הגשת כתב אישום ופתיחת הליך פלילי כנגד אדם הינו דבר משמעותי עבור כל אדם ובפרט כלפי קטין , ללא עבר פלילי. טען , כי לא בכדי  עוגנה זכות השימוע בחוק ועל בית המשפט לשמור  כי זכות זו לא תפגע.

עוד טען כי במסגרת זכות זו יכל הקטין, באמצעותו, להגיש את טענותיו באשר להגשת כתב אישום

נגדו, דבר שיכול היה להוביל בסופו של יום לאי הגשת כתב אישום כנגדו. 

טען כי בתיק זה  מתעוררת בעיה בחומר הראיות ביחס לקטין  ולשיטתו לו היה מציג זאת למאשימה

בהליך השימוע לא היה מוגש כתב האישום הן בשל  השיקול הראייתי והן מאחר והמדובר  בקטין,

בשל נסיבות העבירה וחלקו של הקטין באירוע.