הכרעת דין וגזר דין בתיק צפון 451/12

הנאשם מורשע, על פי הודאתו, בעבירות שעניינן האחת, שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 402(ב) + 402 (א) + 383 + 29 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, השנייה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיפים 275 + 29 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, השלישית, ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 402 (ב) + 402 (א) + 383 + 25 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, הרביעית, סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332 (3) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, החמישית, שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 402(ב) + 402 (א) + 383  לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, השישית, שימוש ברכב ללא רשות, לפי סעיפים 413 ג סיפא + 413 א + 413 יב לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 + סעיף 36 ב (א) לפקודת התעבורה, תשכ"א - 1961, השביעית, נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) ו62(1) לפקודת התעבורה, תשכ"א - 1961, השמינית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, והכל בהתאם לכתב האישום המתוקן והפרטים הנוספים.

ניתנה והודעה היום, 26 ביוני 2012, ו' בתמוז התשע"ב, בפומבי ובמעמד הנאשם והצדדים.

___________                                    ___________                            ___­­­________

שופט                                               נשיאה                                        שופט

גזר דין

פתח דבר

על סמך הודאתו, הורשע הנאשם בעבירות שעניינן שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 402(ב) + 402(א) + 383 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") [שני פרטי אישום], הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיפים 275 + לחוק העונשין [שני פרטי אישום], ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 402(ב) + 402(א) + 383 + 25 לחוק העונשין [פרט אישום אחד], סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין [פרט אישום אחד], שימוש ברכב ללא רשות, לפי סעיפים 413ג סיפה + 413א + 413יב לחוק העונשין [פרט אישום אחד] ו נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) + 62(1) לפקודת התעבורה, תשכ"א - 1961 [פרט אישום אחד].

העובדות שעמדו בבסיס העבירות בהן הורשע הנאשם, כאמור, פורטו בגדר כתב האישום המתוקן והפרטים הנוספים כלהלן.

ביום 2 מרץ 2012, יצא הנאשם יחד עם רב"ט ד.פ. מדירתו של האחרון והשניים נסעו במונית לקניון "לב המפרץ" לצורך ביצוע שוד אותו תכננו מבעוד מועד. לשם כך, לבשו בגדים כהים ונשאו עמם תיקי גב בהם החזיקו את כלי נשקם האישיים וציוד נוסף כגון כפפות, מברגים, סרט מבודד, מחסניות וסכין. בהגיעם לחניית הקניון, ניגשו הנאשם וחברו אל היציאה מהחניון והמתינו לרכב אקראי אותו תכננו לשדוד עם יציאתו מן החנייה. הנאשם וחברו זיהו רכב מסוג "הונדה אקורד" בעל לוחיות זיהוי מספר 12-896-63, והחליטו כי זה הרכב אשר ישדדו. ברכב זה היו חמישה אזרחים אשר יצאו אותה עת מבילוי בקולנוע. הנאשם וחברו, אשר לבשו בגדים כהים ועטו מסכות, זינקו אל עבר הדלתות הקדמיות של הרכב וכיוונו את כלי הנשק בהם החזיקו לעבר יושבי הרכב, ורב"ט פרודסקיך אף דרך את נשקו שהיה טעון במחסנית, תוך שהם צועקים לעברם לצאת מן הרכב, ולאחר מכן הורו להם לשכב על הכביש במרחק מה מן הרכב. הנאשם וחברו נכנסו אל תוך הרכב, כשהאחרון ישב במושב הנהג, ונסו מן המקום. לאחר זמן מה, החל מרדף משטרתי אחר הרכב, והנאשם וחברו נסעו במהירות במטרה להימלט מן המשטרה. ביקנעם, לאחר שנחסמו על-ידי המשטרה וכאשר ניידות משטרה דולקות בעקבותיהם, ביצעו הנאשם וחברו תאונה עם הרכב בכך שפגעו בחומה. ולאחר מכן יצאו מן הרכב והחלו במנוסה רגלית אל תוך יער סמוך ולא שעו לקריאות השוטרים ואף לירי באוויר שבוצע. לאחר מעקב של גששי משטרת ישראל, נמצא רב"ט פרודסקיך עם תיק גב ובו נשקו האישי, מחסניות, כובע גרב, כפפות, מברגים, סכין ועוד. הנאשם הצליח להימלט.

שבוע לאחר האמור, ביום 9 מרץ 2012, ולאחר שגמלה בלבו של הנאשם ההחלטה לבצע שוד של מונית, יצא הלה אל רחוב בקרית אתא ושם עצר מונית בה נהג האזרח מ.ז.. הנאשם דרך את נשקו האישי שהיה טעון במחסנית וכיוונו לעבר נהג המונית, הורה לו לצאת מן הרכב ואיים עליו שאם לא יעשה כן, יירה בו. נהג המונית האיץ את רכבו במנוסה ובתגובה, ובסמוך לאחר מכן, ירה הנאשם באמצעות נשקו האישי לעבר המונית ואף פגע בדלת האחורית הסמוכה לדלת הנהג. סמוך לאחר מכן, עצר הנאשם מונית בה נהג האזרח טל זכריב. הנאשם כיוון את נשקו האישי לעבר נהג המונית והורה לו לצאת מן הרכב. בהמשך, הרים הנאשם את נשקו, דרך אותו, הכניס את קנה הנשק מבעד לחלון המונית וכיוונו לעבר הנהג. הנהג ביקש מהנאשם לפסוע לאחור בכדי לצאת מהרכב ובעת שפסע הנאשם אחורנית, עזב נהג המונית את המקום בנסיעה מהירה ובתגובה ירה הנאשם באמצעות נשקו האישי באוויר. לאחר האמור, ניגש הנאשם למונית מסוג סקודה בעלת לוחיות זיהוי מספר 00-000-00, בה נהג האזרח ש.ב., כיוון לעבר הנהג את נשקו האישי הטעון במחסנית והורה לו לצאת מן הרכב, תוך שהוא מאיים עליו כי אם לא יעשה כן, יירה. או-אז, דרך הנאשם את נשקו ואיים עליו בשנית , ובתגובה יצא האחרון, והנאשם נכנס לרכב ונמלט בנסיעה בו מן המקום, מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה מסוג כלשהו. הנאשם נהג במונית לכיוון עכו, דרך קרית ביאליק, כשאחריו מתבצע מרדף משטרתי, וזאת בנהיגה מהירה ופרועה, ותוך מעבר צמתים כשאור הרמזור אדום. בשלב מסוים, איבד הנאשם שליטה על הרכב וגרם לתאונה, שלאחריה החל במנוסה רגלית שבסופה נעצר על ידי שוטרי משטרת ישראל. נשקו של הנאשם נתפס ונפרק, ובפריקה נפלט כדור מבית הבליעה.

ראיות הצדדים וטיעוניהם לעניין העונש

מטעם התביעה הצבאית הוגשו לעיוננו תדפיסו האישי (ת/2) של הנאשם וכן גזר דין מבית משפט השלום בקריות (ת"פ 6414-06-11), מיום 15 יולי 2012 (ת/3). מהתדפיס האישי עולה כי הנאשם, אשר עלה לארץ בשנת 1997 בהיותו כבן חמש שנים, החל את שירותו הצבאי ביום 31 יולי 2011, ושירת בתפקיד רג"מ לייש, לאחר שעבר מספר הכשרות בהצלחה. בגיליון ההרשעות המשמעתיות מפורטות ארבע הרשעות שעניינן עבירות של סירוב פקודה, היעדר מהשירות שלא ברשות וכן פגיעה במשמעת. מגזר הדין בתיק ת"פ (קריות) 6414-06-11, עולה כי הנאשם הורשע, על סמך הודאתו, בעבירה של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיף 413ו סיפה לחוק העונשין, בגין כך שביום 22 ינואר 2011, בשעה 03:00, בקרית אתא, התפרץ לרכב טנדר מסוג טויוטה בכך שהלם במנעול דלת הנהג שברכב באמצעות שרשרת שאחז בידו, פתח את כפתור הנעילה, נכנס לתוך הרכב ובהמשך חיטט בתא הכפפות במטרה לבצע גניבה, עד לתפיסתו על ידי השוטרים. במסגרת הסדר טיעון, הוטלו על הנאשם ביום 15 יולי 2012, 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן 12 חודשי מאסר מותנים.

מטעם ההגנה העידו אבי הנאשם ואמו. אביו של הנאשם מסר בעדותו כי עלה יחד עם בני משפחתו, שכוללת את זוגתו וארבעת ילדיו, בשנת 1997, וכי הוא עובד לפרנסתו במפעל, ורעייתו עבדה בעבר בשטיפת כלים במסעדה וכיום היא מובטלת. בהתייחסו למשפחה, מסר האב כי "בגדול המשפחה שלנו טובה, אין משהו כזה שעושים שטויות וההתנהגות של המשפחה רגילה אין בעיות חריגות או תיקים פליליים מאז שעלינו, אפילו כל החברים טובים של אחיו התאום, גם אנחנו וגם הסביבה והשכנים שמכירים אותנו טוב לא מבינים איך קרה לנו כזה דבר. זה לא התנהגות נורמטיבית שלנו". כן ציין האב כי המצב הכלכלי של המשפחה הינו קשה. אמו של הנאשם מסרה בעדותה כי הנאשם נתפס בעיניה ובעיני אחרים כאדם אחראי שסייע לה ולאחרים באורח קבוע, וכי נוכח אופיו רבים לא הבינו כיצד כשל במעשים כאלו. אף האם ציינה את המצב הכלכלי הקשה של המשפחה.

התובע הצבאי המלומד, סרן יואב דגני, טען בשם התביעה הצבאית ובתחילת טיעוניו פירט את העובדות שבבסיס האישומים בהם הורשע הנאשם. התובע עמד על התכנון שקדם למעשה השוד, ועל "האינטנסיביות של המעשים והדבקות במטרה להוציא את התוכנית לפועל" וזאת תוך שימוש באיומים שלא היו בגדר איומי סרק אלא איומים ממשיים. התובע ציין כי הנאשם הורשע בעבירות חמורות שלצדן עונשי מאסר ממושכים וכי מדובר במי שבעברו הרשעה במעשה דומה של פריצה לרכב במטרה לגנוב מתוכו.  עוד טען התובע לכך שמעשי השוד בהם נטל הנאשם חלק בוצעו באמצעות כלי נשק, שנעשה בו שימוש של ממש, וכאשר מדובר בכלי נשק שנמסר לידיו מכוח שירותו הצבאי כחייל בשירות חובה. התביעה הציגה לעיוננו שורה של פסקי דין מהם ביקשה ללמוד, לחומרה לרוב, לגבי המקרה דנן. התובע ציין בדבריו, לאור הערותינו, כי על אף שהתיקון בחוק העונשין (תיקון מספר 113 לחוק העונשין (ספר חוקים 2330 מיום 10.1.12)) (להלן: התיקון בחוק העונשין"), אינו חל במישרין על בתי הדין הצבאיים הרי שניתן לראות שהם נוהגים לאורו. בעניין זה, טען התובע כי שיקול הבכורה הינו שיקול ההלימה, וכי במקרה דנן יש לאמץ את רף הענישה המקסימאלי במתחם הענישה ואף לסטות הימנו לחומרה. על כן, עתרה התביעה הצבאית להטלת עונש מאסר לריצוי בפועל בכליאה ממשית למשך שנים רבות, כשלדידה העונש צריך להיות "דו-ספרתי", וזאת במצטבר לעונש המאסר שהוטל על הנאשם בחודש יולי האחרון בהליך אחר. לצד זאת, עתרה התביעה הצבאית לפסילת רישיונותיו של הנאשם בפועל למשך שלוש שנים נוכח נהיגתו ברכב אשר שדד, בצורה פרועה, כשאין בידיו כל רישיון נהיגה. כן עתרה התביעה הצבאית להטיל על הנאשם את הפיצויים המקסימאליים הקבועים בחוק בגין כל מעשה עבירה, אף אם מדובר במספר מתלוננים.

הסנגור המלומד, עו"ד חוסאם סבית, ציין בתחילת טיעוניו לעניין העונש כי אין ההגנה מקלה ראש בחומרת המעשים בהם הורשע הנאשם, אם כי, לדידם, מתקיימות "נסיבות רבות המצדיקות הקלה משמעותית בעונשו של הנאשם". ראשית, טען הסנגור לכך שהנאשם הביע חרטה על המעשים, תוך שהודה בכתב אישום מתוקן וחסך זמן שיפוטי רב. שנית, טען הסנגור כי הנאשם מגיע ממשפחה נורמטיבית של אנשי עמל, שהתנהגות הנאשם הייתה חריגה ויוצאת דופן לאורחותיה. באשר למידת העונש שנטענה על ידי התביעה הצבאית, ציין הסנגור הנכבד כי אין זו מידת העונש הראויה בנסיבות ובכל מקרה יש לבחון את כישלונו של הנאשם כמכלול אחד ולא כפרטים נפרדים. עוד טען הסנגור כי שעה שבדרך-כלל המכנה המשותף בעבירות שוד הינו בצע כסף, הרי שנראה כי מעשיו של הנאשם לא בוצעו למטרה זו אלא הינם בגדר "מעשים ילדותיים". לדברי הסנגור, מעשיו של הנאשם לא הובילו לפגיעה בגופו של אדם. על כן, ביקש הסנגור לקבוע מידת ענישה מקלה מזו שאליה עתרה התביעה הצבאית תוך שתמך את דבריו בפסיקה שונה. מעבר לאמור, מסר הסנגור כי באירוע הראשון היה שותפו של הנאשם, רב"ט פרודסקיך, הדמות הדומיננטית והמרכזית ולא הנאשם דכאן וכי עברו של הנאשם, בשונה מפסיקה שהוגשה על ידי התביעה הצבאית, כלל הרשעה יחידה בלבד. על כן, ולאור הנסיבות המשפחתיות והעובדה שמדובר באדם צעיר שנמצא בתחילת דרכו, עתרה ההגנה להקל בדינו של הנאשם, תוך הפעלה חופפת של עונש המאסר שהוטל עליו בהליך אחר. בטיעוניה הותירה ההגנה את בקשת התביעה הצבאית לפסילת הרישיונות, לשיקול דעת בית הדין ולעניין הפיצויים ציינה את המצב הכלכלי הקשה.

בדברו האחרון, מסר הנאשם שהוא מצטער על המעשים שעשה וימשיך להצטער עליהם גם בעתיד.

דיון והכרעה

סעיף 40יג לחוק העונשין, שנקבע בתיקון לחוק העונשין בסימן שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, קובע כהאי לישנא:

"(א) הרשיע בית המשפט נאשם במספר עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.