הכרעת דין וגזר דין בתיק צבאי 151/13

על-פי הודאתה בפניי, הריני מרשיע את הנאשמת בעברה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחש"ץ, תשט"ו-1955, בכך שנעדרה מיחידתה, ז"י xx רמתג, מיום  03/02/2013 ועד יום  20/04/2013, למשך 77 ימים, בהתאם לכתב האישום.

ניתנה היום, י"ג אייר תשע"ג, 23/04/2013, והודעה בפומבי ובמעמד הנאשמת והצדדים.

_____( - )_____

שופט

גזר דין

הנאשמת הובאה לדין על דבר העדר מן השירות  שלא ברשות לתקופה בת 77 ימים שהסתיימה בהתייצבותה. מדובר בהיעדרות שניה כאשר לחובתה נפקדות קודמת בגינה נידונה בהליך משמעתי. אין חולק כי הנאשמת הייתה בהריון עד שעברה הליך של הפלה בסוף חודש מרץ.

משמצבה הרפואי התייצב, הנאשמת התייצבה וסיימה את היעדרותה.

התובעת ציינה כי לדעת מפקדיה, סיבת ההיעדרות נעוצה  בחוסר רצונה של הנאשמת להשתלב בשמירות, וכי אין ראיות כי משלב תחילת ההיעדרות הייתה ערה לעובדת הריונה.

הסנגור ציין את הטראומה שעברה הנאשמת כעת, את יכולתה לקבל פטור מן השירות, על רקע מצבה הרפואי, ורצונה להמשיך בשירות.

בדברה האחרון הנאשמת ציינה כי תשרת כדבעי מכאן ולהבא, והדגישה  את הקושי בקבלת החלטה מה לעשות בגורל ההיריון שהתגלה.

הנאשמת יכלה לפעול באורח חוקי גם בשעה שהתגלתה עובדת הריונה והדבר לא גורר עימו היעדרות מן השירות, ודאי בשעה שעובדת ההיריון עוד לא הייתה מוכחת לנאשמת באופן ודאי. בשלהי תקופת ההיעדרות הנאשמת עברה הליך רפואי שאינו פשוט, והדבר מקרין במישרין על יכולתה לשרת כדבעי.

בשים לב לנסיבות המקרה ובעיקר לרצונה של הנאשמת בהמשך שירות, והבעת עמדה נחרצת כי תשרת כדבעי מכאן ולהבא, ובעיקר נוכח האירוע המורכב שעברה, החלטתי שלא להחמיר עימה, ולשים את עיקר הדגש על ענישה הצופה פני עתיד. מאידך אציין כי מצבה הרפואי לא הצדיק היעדרות מן השירות, וודאי לא בחלקה הראשון כאמור.

בשים לב לאמור אני גוזר על הנאשמת ארבעה עשר (14) ימי מאסר לריצוי בפועל ומניינם מיום מעצרה בתיק זה.

לצד עונש זה ובנוסף אני גוזר לה ארבעים וחמישה (45) ימי מאסר אותם לא תרצה אלא אם בתוך שנתיים (2) מהיום תשוב ותעבור כל עבירה לפי סעיף 94 או 121 לחש"ץ.

יש להביא הנאשמת בפני רופאת הבס"כ ובהקדם, כדי שמצבה הרפואי יבחן וינתן לה  הטיפול הנדרש.

ניתן היום, י"ג אייר תשע"ג, 23/04/2013, בפומבי ובמעמד הנאשמת ובכ' הצדדים.
זכות ערעור כחוק.

_____( - )_____

שופט