הכרעת דין בתיק תיק צבאי 546/12

על פי הודאתו באשמה, מורשע הנאשם בעבירות של:

1. שימוש בסם מסוכן לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים, [נוסח חדש], תשל"ג- 1973.
2. שימוש בסם מסוכן לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים, [נוסח חדש], תשל"ג- 1973.
3.  התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1955.

ניתנה והודעה היום, ד' שבט תשע"ג, 15/01/2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.

_____( - )_____

שופטת

גזר דין

הנאשם, סמ"ר ש.ח, נותן את הדין בגין שתי עבירות של שימוש בסם מסוכן מסוג קנאביס, בנסיבות צבאיות, בחודשים ספטמבר ודצמבר 2012. בגין עבירות אלה, הורשע גם בעבירה נגזרת של התנהגות שאינה הולמת. כעולה מכתב האישום והפרטים הנוספים, השתמש הנאשם בסם בתחילת חודש ספטמבר 2012 בחדר המגורים שביחידתו, בצוותא עם שלושה חיילים נוספים - סמל נוקרי איברגימוב, רב"ט בני בר דוד וטוראי מיל' אריאל קמיקר. כשלושה חודשים לאחר מכן, השתמש פעם נוספת בסם, בסמוך למבנה המפקדה ביחידה, גם כן עם סמל איברגימוב, הפעם בצוותא עם רב"ט הדס ווגנפלד. במכשירו הסלולארי נמצאו במהלך החקירה מסרונים המחשידים אותו בשימוש בסם מסוכן.

הנאשם גויס לצה"ל לפני כמעט שלוש שנים. בשירותו הצבאי, שירת תחילה כנהג פלוגת מ"כים חי"ר ולאחר מכן כנהג אמבולנס וכסמל רכב. מפקדו מציין לשבח את תפקודו. כעולה מחוות הדעת, ס/1, לא נזקפות לחובת הנאשם עבירות משמעת כלשהן, תפקודו מקצועי, והוא משמש דוגמה ומופת לחיילים אחרים. הכול, חרף בעיות קשות מבית, המוצאות ביטוי במסמכים הנוספים שהוגשו. הוריו של הנאשם גרושים מזה מספר שנים. אביו החלים ממחלה קשה, אך נפגע בניתוח גב, ולמרבה הצער הוא מוגדר כנכה בשיעור 100%, ומתנייד באמצעות כיסא גלגלים. המסמכים הרפואיים הרבים שהוגשו מתארים את הטיפולים להם הוא נזקק. כפי שהעיד האב בפניי, בנו, שעבר להתגורר עימו, משמש עבורו מקור תמך עיקרי. הקשר עם ילדיו האחרים כמעט שאינו קיים, מאז הגירושים. הנאשם, לעומת זאת, הוא המסיע אותו לטיפולים, ומסייע לו רבות. אומנם, תנאי שירותו מאפשרים לו לצאת לביתו רק בסופי השבוע, אך כאשר הוא נדרש להסעה לטיפולים כלשהם במהלך השבוע, משחררים המפקדים את הנאשם בהתאם. לרקע המשפחתי המורכב יש להוסיף גם את פטירת אחותו של הנאשם, ממחלה קשה, לפני כשנתיים. הקב"נית מתארת בחוות דעתה את המצוקות והקשיים עימם מתמודד הנאשם ברקע כולל זה.

עניינו של הנאשם הוא האחרון הנידון מבין המעורבים השונים בפרשה נגדם הוגש כתב אישום. סמל נוקרי איברגימוב הורשע באותם שני שימושים צבאיים המיוחסים גם לנאשם, אלא שבעניינו הוסכם כי היה זה הוא שסיפק את הסם באחד השימושים המשותפים. בגין השימוש האחר, עם רב"ט בני בר דוד, הורשע האחרון (שזה היה השימוש היחיד שיוחס לו), ונידון לעונש של 35 ימי מאסר בפועל. עניינה של רב"ט הדס ווגנפלד הסתיים אתמול. לאחר שחזרה בה מכפירתה והודתה בכתב אישום מתוקן, הורשעה בעבירה של ניסיון שימוש בסם (לגבי אותה סיטואציה הקושרת אותה עם סמל איברגימוב ועם הנאשם). עוד הורשעה בשני שימושים נפרדים, בנסיבות אזרחיות, ובסך הכל נידונה לעונש של 50 ימי מאסר בפועל.

פירוט העונשים דלעיל בא על רקע העיקרון היסודי של אחידות הענישה, בעבירות דומות וביתר שאת כאשר מדובר במעורבים שונים באותן עבירות (ראו, למשל, ע' 33/12 רס"מ קיסוס, בסעיף 45-48 לפסק הדין (2012)). אין ספק, כי המדובר בשיקול רב חשיבות בעת קביעתו של מתחם העונש ההולם בעניינו של כל נאשם (ראו למשל, את "מדיניות הענישה הנהוגה", הנזכרת בסעיף 40ג לחוק העונשין). התביעה ציינה אומנם כי בעניינו של סמל איברגימוב הוגש בימים אלו ערעור על קולת העונש, אלא שכל עוד לא נתקבלה הכרעה אחרת, העונש שהוטל בערכאה הראשונה הוא המשמש מדד לבחינה ההשוואתית בין הנאשמים, לא כל שכן כאשר קיימים גם שני גזרי דין נוספים בפרשה, אחד מהם (בעניינו של רב"ט בר דוד) כבר חלוט.

אין ספק, כי שימוש חוזר בסם מסוכן, בנסיבות צבאיות, ראוי לענישה ממשית. דווקא בשל מעמדו של הנאשם כסמל רכב, וכמי שאמור לשמש דוגמא לחיילים אחרים, מצופה היה כי לא ייכנע ללחץ חברתי שהופעל עליו, כהסבריו בדברו האחרון. מנגד, ביום פקודה אין להתעלם מן הזכויות שצבר הנאשם, העומד זמן לא רב לפני סיום שירותו. נסיבותיו המשפחתיות אינן קלות, כלל ועיקר, וכפי שפורט לעיל, שירותו הטוב, בצד אותן נסיבות, איננו מובן מאליו. כאן, חל העיקרון הנוסף בסוגיית אחידות הענישה, ולפיו בית הדין אינו פטור מהשתת עונשים אינדיבידואליים, על פי נסיבותיו האישיות של העבריין (ע' 73, 74/11 ווהיב סלמן, בסעיף 32 לפסק הדין ואז (2012), וכן ע' 28,30/11 שחאדה, בסעיף 57-58 לפסק הדין (2012)).

ביישום הדברים בעניינו, מצאתי כי נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם מורכבות יותר מאלה של הנאשמים האחרים בפרשה. מובן, כי אין המדובר בכימות מתמטי של נסיבות אישיות, אך אין ספק כי בענייננו, לענישה המוטלת על הנאשם השלכה ישירה על הטיפול באביו - הן כאשר מדובר בעונש הכליאה והן כאשר מדובר בעונש פסילת הרישיונות.

באיזון שבין השיקולים השונים, מצאתי להקל במידת מה בעונשו של הנאשם ביחס לעונשו של סמל איברגימוב. ההקלה המסוימת תבוא לידי ביטוי בשני רכיבי הענישה, בין בשל העובדה כי הסם לא הובא על ידי הנאשם ליחידתו, באף אחת מן ההזדמנויות (וזאת לעומת חלקו של איברגימוב, כנזכר לעיל), ובין בשל הנסיבות האישיות, כפי שהודגש כבר.

על הנאשם יוטלו אפוא העונשים הבאים:

1. חמישים (50) ימי מאסר לריצוי בפועל, שמניינם החל מיום מעצרו.

2. שלושה (3) חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש (3) שנים, לבל יעבור כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

3. שני (2) חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים (2), לבל יעבור כל עבירה שעניינה סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים.