הכרעת דין בתיק ת.פ. 40221/06

בפתח דבר יאמר, כי ראיתי לזכות הנאשם מחמת ספק מעובדות ועבירה באישום המיוחס לו, עבירה על פי סעיף 448(א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

על-פי עובדות כתב-האישום מיום 31.7.06 נטען, כי בעת הרלבנטית לכתב-האישום היו האחים תומר ומישל אלפסי בעליה של מסעדת דראג סטור קפה "טנג'יר על גחלים" (להלן: "המסעדה") ואשר שכנה במתחם תחנת-הדלק "עוז-נת" במחלף הכניסה לנתניה.

נטען, כי הנאשם היה לקוחה הקבוע של המסעדה ו נכון ליום 31.3.04, צבר הוא חוב לבעליה בסך של כ 500 ש"ח ואשר פעמים רבות התחמק הוא מתשלומו.

נטען, כי ביום 31.3.04, בשעות הערב, נפגש מישל אלפסי עם הנאשם ובתקיפות רבה דרש מן הנאשם לשלם חובו לאלתר. הנאשם, אשר היה עצבני, קילל את מישל והלך.

לטענת המדינה, ביום זה, בשעה 03:00 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם למסעדה, עמד מחוצה לה ושפך חומר דליק מסוג בנזין דרך פתחי האוורור והציתה . כתוצאה מפעולתו זו של הנאשם, טוענת תביעה מלומדת, נגרם פיצוץ נפחי עז אשר גרם לקריסת המסעדה, החלונות והשמשות במקום נופצו, חזית המסעדה הועפה כתוצאה מההדף העצום, זכוכיות הועפו למרחק ניכר, האש אחזה בכל והשריפה כילתה את המסעדה ותכולתה כליל.

לטענת המאשימה, הנאשם, אשר עמד סמוך למקום ברגע הפיצוץ, נפגע באורח קשה מהפיצוץ והשריפה וכתוצאה מכך נגרמו לו כוויות ב 25% משטח גופו.

עוד טוענת המאשימה, כי כתוצאה מההצתה, נגרם למסעדה נזק כולל של כ 700,000 ש"ח ואך בנס לא עלתה באש גם תחנת-הדלק הקרובה.

במעשיו אלו, טוענת המדינה, הצית הנאשם את המסעדה והואשם בעבירה לפי ס' 448(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

בתשובתו לכתב-האישום מיום 13.5.07, מסר הנאשם כי  הינו מודה בסעיף 1 של החלק הכללי אולם מכחיש כי נפגש עם מישל אלפסי וזה דרש ממנו לשלם חובו לאחר והתחמק פעמים רבות. הוסיף הנאשם, כי דאג לשלם חובותיו ואם נשאר סכום חוב, הרי מדובר בסכום נמוך, על דעת בעלי המקום, ויתכן ומדובר ב 500 ש"ח.

מסר הנאשם, כי טענת התביעה, על-פיה הפיצוץ אירע עקב שפיכת חומר דליק דרך פתחי האוורור הינה תפיסה שגויה, "פרי הנעלות מוטעית של המומחה שלף על בסיס תיק אחר שהיה מוכר לו, למרות שעובדותיו היו שונות בתכלית, באופן שמנע ממנו לראות את העובדות בתיק זה בצורה נכונה, בנוסף להתבססות מוטעית על פתחים שבפועל היו סגורים ולפיכך לא יכול היה להישפך דרכם מאומה".

עוד הוסיף סניגורו המלומד כי כל יתר ההנחות מבוססות על השערות אשר אינן מוחלטות ו/או על השערות ללא בסיס עובדתי.

הכחיש הנאשם כי הוא אשר גרם לאירוע הפיצוץ במסעדה אך הודה, כי, עמד סמוך למקום ברגע הפיצוץ ונפגע באורח קשה מהפיצוץ והשריפה.

הנאשם הכחיש, מחוסר ידיעה, את ס' 5 לפרק העובדות. עוד הכחיש הנאשם את ס' 6 לפרק העובדות על-פיו הוא אשר הצית את המסעדה.

הוסיף הסניגור המלומד של הנאשם כי מעבר לטענת החפות - אין במסכת ראיות המאשימה כדי ללמד כיצד נגרם האירוע וכי הנאשם הוא אשר גרם לו.

כי כך, נזקקה המאשימה להבאת ראיות להוכחת הנטען על ידה והנאשם, בתורו, אף הוא הביא ראיותיו.

1. וראשית - בהצצה ראשונה של הרמת מסך ראיות נטען , אל מה המדווח בליל אירוע; בואך, למקום השריפה, ובואך, אל הגעת הנאשם לבית החולים.

יוסי לוי , בעת האירוע היה שוטר במחלקת בילוש נתניה. דו"ח פעולה ת/21 נערך על ידו (פרוט' עמ' 26). על-פי ת/21 מיום 31.3.04, שעה 03:05 - התקבלה הודעה על שריפת מסעדה בתחנת-הדלק פז.

הגיע העד למקום בשעה 03:09. מסר, כי השריפה היתה חזקה במסעדה (עמ' 1). לא ראה העד נפגעים (עמ' 2).

קירצמן מיכאל מסר כי עבד הוא כשומר בבית-החולים לניאדו. ביום האירוע, בערך בשעה 02:30, נכנס למיון בחור שרוף, בגדיו שרופים ודם בבגדים. שאל את העד היכן המיון והעד כיוונו. ראה העד כי אחרי הנאשם נסע רכב מסוג טויוטה, רכב כהה. לא זיהה את הצבע כי היה לילה, אך ראה כי מדובר בטויוטה. לאחר מכן - הגיעה משטרה.