השופטת צילה צפת:
האישום:
נגד הנאשם הוגש כתב אישום בן שני אישומים. האישום הראשון מייחס לנאשם עבירות של החזקת סכין, לפי סע' 186 (א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן "החוק"); איומים, עבירות רבות לפי סע' 192 לחוק; פגיעה בפרטיות, עבירות רבות לפי סע' 2(1) בצירוף סע' 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981.האישום השני מייחס לנאשם עבירות של ניסיון לרצח, לפי סע'
305 (1) לחוק; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סע' 333 בצירוף סע' 335 (א)(1) לחוק; ניסיון תקיפת קטין לפי סע' 382(ב)(2) בצירוף סע' 379, 25 לחוק הנ"ל.
העבירות המיוחסות לנאשם בוצעו באשת הנאשם (המתלוננת) ובאחד מילדיו הקטינים, יליד 1992 (המתלונן).
על פי העובדות המפורטות באישום הראשון, הנאשם חשד במתלוננת כי היא בוגדת בו עם השכן. בסמוך לחודש פברואר 2006 רכש הנאשם סכין במטרה לפגוע במתלוננת ולהרוג אותה, את הסכין הסתיר במזוודה בדירה המשותפת של בני הזוג במרכז קליטה נורית בבאר שבע. כמו כן בין החודשים פברואר - מאי 2005, בדירה, איים הנאשם על המתלוננת כי יפגע בה בסכין, יהרוג אותה ויתאבד, כן הטריד אותה בכך שעקב אחריה, תחקר אותה למעשיה וטען בפניה כי היא בוגדת בו.
על פי עובדות האישום השני, בתאריך 12/5/06 החליט הנאשם לרצוח את המתלוננת, לשם כך הצטייד בסכין. באותו מועד, בסמוך לאחר חצות, לקח הנאשם את הסכין נכנס לחדר השינה, שם ישנה המתלוננת ואחד מילדיהם בן שנה, קשר כבל חשמלי בין דלת החדר לשולחן על מנת למנוע הפרעות למעשיו. הנאשם התקרב למתלוננת עם הסכין ודקר אותה דקירות רבות בגבה, בצווארה, בידיה, ובחזה בכוונה לרצוח אותה. בנם של בני הזוג א.ק. (המתלונן), התעורר משנתו לשמע צעקות המתלוננת, פרץ את דלת חדר השינה, הנאשם הבחין בו והניף את הסכין כדי לפגוע בו, אולם המתלונן החזיק בידו של הנאשם שאחזה בסכין והנאשם לא פגע בו. המתלוננת הצליחה לצאת מהחדר בעזרתו של המתלונן ואז הנאשם סגר את הדלת ודקר את עצמו בבטנו. המתלוננת הובהלה לבית חולים שם אושפזה ונמצא כי נדקרה בגבה, בצווארה, בידיה, אחת מצלעותיה נשברה, קנה הנשימה נקרע והיא נותחה בחזה ושוחררה לביתה ביום 17/5/06.
גזרת המחלוקת:
בעת המענה לכתב האישום כפר הנאשם באישומים המיוחסים לו, למעט בעובדה כי הוא נשוי למתלוננת ולהם ילדים משותפים. הנאשם אישר כי היה במקום האירוע אך הכחיש כי סבר שהמתלוננת בוגדת בו עם השכן וכי עקב אחריה.
ברי כי סלע המחלוקת העיקרי נסב על האישום השני המייחס לנאשם עבירה של ניסיון לרצח וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. לעניין זה הודיע הסנגור במסגרת סיכומיו על הסכמת הנאשם כי ביהמ"ש יצא מנקודת הנחה שהוא ביצע את המעשה הפיסי שבדקירת המתלוננת, כך שהגנתו תתמקד בהעדר היסוד הנפשי לצורך הרשעתו בעבירה של ניסיון רצח. לטענתו, ניתן לכל היותר להרשיע את הנאשם בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות "בלבד".
אשר לעבירה של ניסיון לתקיפת קטין נטען, כי יש לזכות את הנאשם מאחר ולא הוכחו יסודות העבירה, אף בהנחה כי גרסת עדי התביעה תתקבל במלואה.
לעניין האישום הראשון, התביעה חזרה בה מסעיף האישום של החזקת סכין על פי סעיף 186 לחוק, ביקשה להרשיע על עבירה אחת של איומים בלבד ובפגיעה בפרטיות. לטענת הסנגור, עבירת פגיעה בפרטיות לא הוכחה מה גם שהנאשם לא הוזהר בגין עבירה זו ולא נחקר אודותיה.
אירוע הדקירה:
בתם של הנאשם והמתלוננת, מ.ק,ילידת 21/11/94, נחקרה ביום 14/5/06 ע"י חוקרת נוער באמצעות מתורגמנית, עדותה הוגשה בהסכמה
(ת/18; ת/18א). הילדה הייתה עדה לאירוע, נשאלה מה קרה ביום חמישי בלילה והשיבה כי הוריה רבו, במשך היום הם היו בסדר, אבא לא הרגיש טוב, כל היום ישן, בערב שלח אותם לישון, הם התעוררו מהצעקות, אחיה קם, הפריד בניהם, גם היא קמה וראתה דרך החלון מבחוץ דם על כל הגוף של אמא ואמא התחילה לצעוק, אבא היה ליד הדלת והכל היה דם, אחיה א. הוציא את אמא החוצה כדי שאבא לא ירביץ לה, זה קרה ביום שישי ב 24:00 - 1:00 בחדר שלהם. הילדה ציטטה קיטעי שיחה בינה לבין אחיה, שאלה למה אימה צועקת והוא אמר לה לבוא לעזור.
לעניין מהימנותה ציינה החוקרת בדו"ח מהימנות, כי לא בלטה מוטיבציה גבוהה של הילדה להפללה. כל דבריה מעלים את ההתרשמות כי היא מדווחת על אירוע לו הייתה עדה. יחד עם זאת, הילדה טוענת, כי לא נכנסה פנימה ולא משכה את האם מהחדר לסלון כפי שאחיה מסר בעדותו במשטרה.
החובש בוריס חייקין(הודעה
ת/14) קיבל ב 12/5/06 בשעה 1:30 לערך קריאה מהמוקד על סכסוך במשפחה במרכז קליטה נורית. כשהגיע למקום ראה את המתלוננת יושבת באמצע שביל הגישה לבית זבה דם בכל חלקי גופה, נאמר להם שיש פצוע נוסף בבית. בבדיקה נמצא הנאשם שוכב במיטה כשהוא דקור באזור הבטן. בהיותה באמבולנס, נמצאו במתלוננת פצעי דקירה באזור גפיים עליונות, אזור החזה ובאזור הגב, והיא הוגדרה במצב בינוני עד קשה ומצבו של הנאשם הוגדר בינוני.
החובש ציין בהודעתו, כי ככל הנראה היה נוכח ילד בחדר השינה של הזוג שלא יכול היה למסור פרטים ברגע הראשוני.
ד"ר לאוניד קויפמן,רופא תורן בטיפול נמרץ בביה"ח סורוקה (הודעה
ת/15), קיבל את המתלוננת בשעה 3:30, כשהיא פצועה ע"י דקירות סכין בפלג גופה העליון בשתי דקירות, דקירה ביד ימין, דקירה בזרוע, דקירה באמה יד שמאל, דקירה בבסיס הצוואר, דקירה בגב בצד ימין לעצם השכמה. עברה ניתוח פתיחת בית החזה מצד ימין ותיקון קרע של קנה הנשימה שנבע מדקירה עמוקה של כ 10 ס"מ בבסיס הצוואר.
המתלוננת שוחררה מביה"ח ביום 17/5/06 (מכתבי שחרור
ת/16).