הכרעת דין בתיק פ 9925/04

כעולה מעובדות כתב האישום, בתאריך 25.10.03 במועדון שבמגדלי עזריאלי בתל-אביב, הטריד הנאשם 1 את גלית חוף (חדידה)  (להלן: "המתלוננת") בכך שצעק לעברה "זונה, מזדיינת עם כולם". כאשר המתלוננת פנתה לנאשם 1 בבקשה שיחדול מהטרדותיו כלפיה, תקף אותה הנאשם בכך שמשך בשערותיה, אחז בידה ועיקם אותה וכן בעט בה.

כאשר חברה של המתלוננת, טובי שמה (להלן: "המתלונן") ניסה לסייע ביד חברתו, תקפו אותו הנאשמים 1 ו-2 בצוותא, תוך שהם מכים אותו מכות אגרוף ובועטים בו וגרמו לו לשפשופי עור בפנים בצוואר ובאמות ידיו.

בהמשך לכך, בהיותם בחניון, איים הנאשם 1 על המתלוננים בכך שאמר להם כי ירצח אותם, והוסיף, כי אינם יודעים עם מי הסתבכו.

אין מחלוקת בדבר התרחשותו של עימות אלים בין המתלוננים לבין הנאשמים ביום הנקוב בכתב האישום בפתח המועדון שבבניין עזריאלי והמחלוקת נטושה לגבי סיבות האירוע ונסיבותיו, כאשר כל אחד מהצדדים תולה ברעהו את האשם להתפרצותו.

הנאשם 1 כופר בביצוע עבירה של הטרדה מינית כלפי המתלוננת וכן כופר בביצוע מעשי  תקיפה כלפיה וכלפי המתלונן. לטענת הנאשם 1, הוא אומנם היה מעורב בעימות פיזי עם המתלונן, אך בגינו יש לייחס לו לכל היותר עבירה של השתתפות בתגרה. הנאשם 1 מודה בהשמעת איומים כלפי המתלוננים בשלב השני של האירוע, בחניון הבניין.

הנאשם 2 כופר בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום בטענה שלא חבר למתלונן כדי לבצע עבירה של תקיפה. לדבריו, לא היה לו כל עניין או חלק בעימות בין הנאשם 1 למתלוננים וכל מעשיו הסתכמו בניסיון להפריד בין הניצים.

ראיות התביעה מבוססות על עדויותיהם של המתלוננים, של חבריהם אמיר רוזנצוויג וירדן צ'יפניק ושל השוטרים שנטלו חלק בחקירה, זאת, למול עדויות הנאשמים כעדים יחידים מטעמם.

לצורך הכרעת הדין ייסקרו להלן בקצרה גרסאות המתלוננת והמתלונן מצד אחד, והנאשמים מצד שני.

עדות המתלוננת:

המתלוננת העידה, כי בשעות הצהרים של יום האירוע, שחל ביום ו' בשבוע, בהיותה בחוף הים בנתניה, היא נתקלה בנאשם 2 כשהוא מלווה במשה אוחיון (הנאשם 3 בכתב האישום המקורי) והם ניסו "להתחיל" אתה, תוך השמעת הערות ומילות גנאי למיניהן.

בשעות הערב של אותו יום, יצאה המתלוננת, עם המתלונן, שהוא חברה לחיים וזוג חברים נוסף: אמיר רוזנצוייג וירדן צ'יפניק, למסיבת יום הולדת במועדון שבקומה העליונה של מגדל עזריאלי. לדברי המתלוננת, במועדון היא נתקלה במפתיע בנאשמים שגם הם הגיעו לבלות באותו מקום. גם הפעם, ללא סיבה ברורה, בכל אימת שחלפו לידה, הם הפטירו לעברה הערות פוגעניות. המתלוננת הדגישה, כי למרות שחשה אי נוחות, היא התעלמה ממעשי הנאשמים ולא סיפרה על כך למתלונן על מנת שלא להעכיר את האווירה ולא לקלקל את הבילוי לשאר חבריה, עד שבשלב מסוים, כאשר הוגדש סבלה וגם נראה היה שהשעה יפה לכך, היא הביעה רצון ללכת הביתה.

לדברי המתלוננת, ביציאה מהמועדון, בעת שהיא וחבריה היו בדרכם לתוך המעלית, היא ראתה את הנאשמים בשנית ואז הנאשם 1 נעמד מולה, הצביע לעברה ואמר: "הבלונדית הזו היא זונה מזדיינת והיא שרמוטה". מעשה זה  היה, לדברי המתלוננת,  בבחינת הקש ששבר את גב הגמל, במיוחד לנוכח העובדה שכלל לא הכירה את הנאשם 1 לפני אותו מועד, ולכן היא יצאה מהמעלית ופסעה לכיוונו של הנאשם 1 מתוך כוונה לברר עמו מדוע הוא מכנה אותה בשמות גנאי. לדברי המתלוננת, עוד בטרם הספיקה להשלים את דבריה, תפס אותה הנאשם 1 בשערותיה עיקם את ידה אל מאחורי הגב והחל מכה אותה ובועט בה.

בשלב זה, לדברי המתלוננת,  יצאו חבריה מהמעלית כשהמתלונן חש לעזרתה. או אז, קפץ הנאשם 1 אל עבר המתלונן והחל מכה אותו, כאשר גם הנאשם 2 מצטרף אל המלאכה ומכה את המתלונן. במקום התפתחה מהומה כאשר שומרי המועדון מנסים לתפוס את הנאשמים ולאחוז בהם, בעוד אלה משתוללים ומקשים על האפשרות להתגבר עליהם. בשלב זה, אחד השומרים, בבקשו להוציא אותה ואת חבריה מאזור הסכנה, הכניס אותם למעלית בכיוון מטה. לדברי המתלוננת, בהיותה במעלית, היא התעלפה, או איבדה את הכרתה, עד שהיה צורך לסחוב אותה החוצה.

עדיין, גם בשלב זה לדברי המתלוננת, הנאשמים לא אמרו די והמשיכו לרדוף אחריהם, תוך שהם יורדים מטה במהירות במעלית השנייה.

המתלוננת העידה, כי בהגיעם לחניון, מחמת החשש שהנאשמים עלולים להמשיך ולהכות בהם, היא וחבריה מצאו מסתור בחדר השומרים, מבנה עשוי קירות זכוכית. בראותו כאמור, הנאשם 1 החל מכה עם ידיו ובועט על דלתות הזכוכית תוך שהוא צועק: "אני ארצח אתכם, אני השטן שלכם, אתם לא מכירים אותי, אתם לא מכירים את המשפחה שלי".

האירוע הסתיים רק לאחר שניידת משטרה הוזעקה למקום והצליחה להשתלט על הנאשמים.

לדברי המתלוננת, לאחר הגעת המשטרה, היא הובהלה לבית חולים ונבדקה שם, כמשתקף בתעודה הרפואית ת/5.