הכרעת דין בתיק פ 9923/04

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של איומים והזק בזדון.

כפי שעולה מעובדות כתב האישום, בתאריך 9.9.03 בשעה 12:00, או בסמוך לכך, בחניון גרירת כלי רכב ברחוב הירקון 5 תל אביב, על רקע סירובו של הנאשם לשלם  עבור הוצאות גרירת רכבו ועל רקע סירוב החניון לשחרר את הרכב , גרם הנאשם במזיד נזק לרכוש החניון בכך שחתך צינור גז של מזגן במשרד החניון באמצעות אולר.

בהמשך, איים הנאשם בפגיעה שלא כדין בנהג הגרר, משה מור עובדיה באומרו: "חכה, חכה, אני עוד יחזור אליך, יה מוצץ זין", וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו.

ראיות התביעה מתבססות על עדות אחראי החניון בתקופה הרלבנטית, מר בני אהרון, עדות נהג הגרר, מר משה מור עובדיה ועדות השוטרת יפית גולן אשר הגיעה למקום ביום האירוע. 

ראיות התביעה :

1.         בני אהרון, האחראי על חניון של בניין אתרים ברחוב הירקון 5 בתל אביב העיד, כי במהלך אותו יום נגרר רכבו של הנאשם והובא לחניון, והנאשם, עת הגיע לשחררו, סרב לשלם עבור גרירת הרכב ולכן לא ניתן היה לשחרר את הרכב.  לדברי העד, הנאשם החליט להעמיד את רכבו בכניסה לחניון באופן שלא איפשר לאיש לצאת החוצה ובהמשך, אף נשכב על הכביש לפני רכבו תוך שהוא חוסם את דרכם של כלי הרכב באומרו : "תעשו מה שאתם רוצים, אני לא משלם".

לדברי העד,  בשלב מאוחר יותר הגיע אליו אחד מנהגי הגרר, משה מור עובדיה וסיפר  לו כי הנאשם חיבל בצינור המזגן במשרד בכך שחתך אותו באמצעות אולר "לדרמן" שהיה בכיסו. לדברי העד, הוא ניגש לראות במה מדובר והבחין בצינור המזגן כשהוא קרוע והמזגן חדל מפעולה.  העד הדגיש, כי בטרם המקרה המזגן פעל באופן תקין ואילו לאחריו - לא ניתן היה להפעילו. 

בשלב זה הוזמנה המשטרה אשר חקרה את הנאשם ורכבו הוזז הצידה על מנת לאפשר מעבר. כאשר הנאשם נכנס לתוך ניידת המשטרה, הוא איים על הנוכחים במקום באומרו ש "יראה להם מי הוא".

בחקירה נגדית, הציג ב"כ הנאשם בפני העד צינור נחושת וביקש לדעת האם צינור זה זהה לצינור שעל פי הנטען נקרע על ידי הנאשם והעד השיב בשלילה. לדברי העד,  הצינור שהוא ראה היה מצופה גומי ולכן אינו יכול לאשר האם חלקו הפנימי היה עשוי נחושת.

העד שלל את האפשרות שהנאשם לא יכול היה ממקום עומדו לראות את צינור המזגן שנמצא בצדו השמאלי של ביתן המשרדים. העד הסביר כי רכבו של הנאשם והנאשם עצמו היו מול הביתן. 

2.         משה מור עובדיה , המשמש נהג גרר, שהה בזמן האירוע בחניון שברחוב הירקון 5 בת"א. לדברי העד, בהיותו בחניון, הוא  הבחין ברכב ביואיק בצבע אדום החוסם את הכניסה והיציאה מהמגרש, כאשר נהגו, הנאשם, אינו מאפשר לחלק מהאנשים לצאת ולהיכנס ועורך מעין "סלקציה" בכניסה.  בשלב מסוים, ראה העד, לדבריו,  כי הנאשם מוציא מתוך תא המטען של הרכב חפץ שנראה כאולר וחותך באמצעותו את צינור המזגן. לדברי העד, בעת שהנאשם חתך את צינור המזגן הוא עצמו עמד בתוך הביתן המשמש כמשרד, בסמוך לקיר שאל חלקו החיצוני היה מחובר המזגן, כך שמעשי הנאשם התבצעו ממש סנטימטרים לידו, מעבר לקיר והוא הבחין במעשי הנאשם מבעד לחלון. לדברי העד, הוא לא יכול היה ממקום עומדו לראות בדיוק את שלב חיתוך הצינור אך ראה את הנאשם מתכופף ליד המזגן ואחר כך שמע קול של אויר יוצא והמזגן חדל לעבוד. לפני כן היה המזגן במצב של פעולה מחמת שהיה יום חם מאוד.

העד הוסיף וסיפר כי לאחר מכן הוזמנה משטרה למקום והנאשם החל לקללו ולרגוז עליו מחמת העובדה שמסר למשטרה כי הוא זה אשר חבל במזגן, ברם לא היה באפשרותו לזכור את המילים המדויקות בהן קילל אותו הנאשם.

3.         השוטרת יפית גולן העידה כי נקראה להגיע למקום האירוע על פי קריאה כי אדם חוסם את הכניסה/יציאה לחניון עם רכבו.  לדבריה, בהגיעה למקום הבחינה בפקק תנועה של מספר רכבי גרר שנגרם כתוצאה מרכב, שהוברר להיות רכבו של הנאשם, כשהוא  עומד וחוסם את היציאה. מדברי האחראי במקום הבינה השוטרת כי הנאשם ביקש לשחרר את רכבו שנגרר לחניון מבלי לשלם את דמי הגרירה הנדרשים ולכן חסם את דרכי הגישה למקום, תוך שהוא מפריע לעבודה הסדירה. תוך כדי שיחה עם הנאשם הוברר לעדה, כי העד בני אהרון מייחס לנאשם מעשה נוסף באומרו שהנאשם חתך צינורית של מזגן הממוקם מחוץ למשרדי החניון באמצעות סכין מתקפלת. לדברי העדה, כאשר  הגיעה למקום והביטה בצינורית, ראתה חתך של סכין באורך של כ-1 ס"מ לערך.

באותו מעמד טענו עדים שנכחו במקום כי ראו את הנאשם בוודאות עושה את המעשה האמור ואילו מנגד טען בפניה הנאשם כי לא עשה את המיוחס לו וכי הם מתנכלים לו ומעונינים להשיג לעצמם מזגן חדש על חשבונו.

בשלב זה, ניגשה השוטרת עם בני אהרון ועם הנאשם לרכבו של הנאשם, מאחר ולטענת העדים במקום הם ראו את הנאשם מוציא אולר "לדרמן" מתקפל מתא המטען של רכבו. במהלך חיפוש ברכבו של הנאשם, בהסכמתו, נמצא בתא המטען אולר "לדרמן" מתקפל בתוך נרתיק שחור (ראה ת/2).  העדה הסבירה, כי הסכין שנתפסה בתא המטען של הנאשם נתפסה מבין מספר כלי עבודה גדולים נוספים שהיו שם.  

לדברי העדה, בעת שהנאשם עוכב ובטרם עלה לניידת, פנה הנאשם למור עובדיה ואמר לו "חכה, חכה אני עוד אחזור יא מוצץ זין" (עמוד 15 שורה 10). כאשר ביקשה העדה מהנאשם להימנע מדבריו אלה הוא ענה "מה את רוצה, אני אומר לו את האמת" (עמוד 15 שורה 11).  עוד מסרה העדה,  כי בתחנת המשטרה אמר הנאשם כי הוא מתכנן לחזור לחניון הגרירה ולהוציא את רכבו מבלי לשלם על אפם וחמתם ואף הודיע כי הוא מסכים להיעצר ובלבד שלא ישלם את תעריף שחרור הרכב הנקוב.

ראיות ההגנה :

מטעם ההגנה נשמעה עדותו היחידה של הנאשם.

הנאשם סיפר, כי ביום האירוע הגיע עם רכבו מחיפה לתל אביב וחנה באתר בניה בסמוך לבנין בית המשפט תוך שהוא מבקש מפועל שעבד באתר הבניה להשגיח על רכבו. כאשר שב לאחר כעשר דקות, הבחין כי רכבו לא נמצא ונאמר לו על ידי הפועל, כי הרכב נגרר מהמקום על ידי גרר. מאחר והיו ברשותו רק 200 ש"ח במזומן וביודעו כי יצטרך לשלם גם עבור הגרירה, החליט הנאשם שלא לבזבז את כספו על מונית ולצעוד ברגל לחניון הגרירה ברחוב הירקון. לדברי הנאשם, כאשר הגיע לחניון, הוברר לו כי עלות הגרירה היא  260 ש"ח , סכום שלא היה ברשותו. הנאשם ביקש והתחנן, לדבריו,  שיוותרו לו על יתרת החוב וישחררו את רכבו - אך לשווא. או אז, החליט הנאשם, לדבריו,  שהברירה היחידה שנותרה לו היא "להפריע" מעט למהלך התקין של עבודת החניון על מנת שהרצון להיפטר ממנו יביא את אנשי החניון לשחרר את רכבו בסכום נמוך יותר.  לדבריו, הוא החליט לחסום את הכניסה לחניון עם רכבו, אך לא גרם כל נזק ולראיה, כאשר הגיעה שוטרת וביקשה ממנו להזיז את רכבו הוא נענה לה.