הנשיא י. פלפל:
א.
כתב האישום
בכתב האישום, שהוגש ביום 17.09.03, יוחסו לנאשם עבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(3)+(4) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), שתי עבירות של ניסיון למעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(3) + (4) + סעיף 25 לחוק, עבירה של אינוס לפי סעיף 345(ב)(3)+(4) לחוק, מספר עבירות של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק, מספר עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק ועבירה של הדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) לחוק.
מכתב האישום עולה, כי ב 08.09.03 בסמוך לשעה 19:00 אסף הנאשם את ו.י. (להלן: "המתלוננת"), ברכבו, על מנת לשוחח עמה ולהציע לה עבודה ונסע עמה לחוף הים באשקלון ולאחר מכן למסעדה בעיר אשדוד. בתום הסעודה בדרכם חזרה לאשקלון סטה הנאשם ממסלול הנסיעה לדרך צדדית בסמוך לחוף "ניצנים" ושם עצר את רכבו, פתח את הדלת הסמוכה למקום ישיבת המתלוננת והחל לגעת בידיו בגופה וללטפה. הנאשם הורה למתלוננת לעבור למושב האחורי של הרכב והיא נענתה לו על אף שאמרה שאינה רוצה לקלקל את יחסיהם ויש בניהם אך ורק ידידות. הנאשם לא שעה לה ונכנס למושב האחורי של הרכב, סגר את הדלת והניח את ידיו על רגליה. לאחר שהמתלוננת הורידה את ידיו ממנה, החל להכותה באגרופו בבטנה עד שהתקשתה לנשום. המתלוננת ביקשה מן הנאשם שיניח לה ואמרה לו כי הוא מכאיב לה אך הנאשם המשיך בשלו ואמר לה כי לא תלחץ "על הרחמים שלו" וכי תפסיק "לשחק את הבתולה".
הנאשם, על פי כתב האישום, כרך את ידיו סביב צווארה של המתלוננת, חנק אותה והורה לה להוריד את מכנסיה. המתלוננת סירבה וטענה כי מבחינתה יכול הוא להרוג אותה והתחננה כי ישחרר אותה. הנאשם הרפה מן המתלוננת והצית סיגריה תוך שהוא מודיע לה, כי בזמן שהוא מעשן תעשה כדבריו אחרת הוא ירצח אותה. המתלוננת הודיעה לנאשם כי יש בכוונתה לפנות למשטרה למחרת וכי כולם יודעים שהיא נמצאת עמו והנאשם השיב לה, על פי כתב האישום
"שהוא כבר 'ישב', שיש לו קשרים, שהיא תיירת ושיש לו אנשים שירצחו אותה ואף אחד לא יחפש אותה". משהמתלוננת סירבה לשתף פעולה הכה אותה הנאשם באגרופו מעל לחזה, חנק אותה עד שהמתלוננת פתחה את מכנסיה. כמו כן דרש ממנה להרים את גופייתה וחזייתה כלפי מעלה. הנאשם השכיב את המתלוננת בכוח על גבי מושב הרכב, פשט את מכנסיה ותחתוניה ואת תחתוניו והרים את רגליה על המושב. המתלוננת ביקשה כי יחדל ממעשיו והנאשם ענה לה כי עד שהוא לא "גומר" שלא תזוז. המתלוננת התנגדה והזיזה את רגליה ואז תפס אותה הנאשם בכוח ואיים עליה.
עוד נטען בכתב האישום, כי הנאשם ביצע במתלוננת מין אוראלי, ליקק את איבר מינה, משך בשערות ראשה ודרש ממנה לבצע בו מין אוראלי, המתלוננת סירבה והנאשם דחף את ראשה בכוח אל עבר איבר מינו אך היא הסיטה את פניה.
בנוסף דרש הנאשם מן המתלוננת לקיים עמו מין אנאלי ומשסירבה הורה לה הנאשם להסתובב וניסה להחדיר בכוח את איבר מינו לפי הטבעת שלה ומשהתנגדה החדיר הנאשם את איבר מינו לאיבר מינה, תוך שהוא שוכב על גבה.
עוד נטען בכתב האישום, כי לאחר שבעל את המתלוננת התיישב הנאשם ודרש ממנה כי "תעשה לו ביד", לקח את ידה בכוח והחל לשפשף את איבר מינו בידה כשידו אוחזת בידה כל העת, בהמשך עשה זאת בעצמו תוך שהוא מורה למתלוננת להביט בו בשעה שאונן.
בתום מעשיו ביקש הנאשם מהמתלוננת לעבור למושב הקדמי לנסוע עמו לתל אביב, תוך שהוא מאיים עליה שלא תספר על האירוע לאף אחד וכי הוא יכול להרוג את בנה הקטן וכן השמיע איומים נוספים.
ב.
תשובת הנאשם לכתב האישום
במענה לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו וטען, כי במועד הרלוונטי אכן נפגש עם המתלוננת והשניים בילו עד השעות הקטנות של הלילה ושתו משקאות חריפים במקומות שונים, ובסיום הבילוי נסעו יחדיו לחוף "ניצנים" ושם,
"אחרי שהנאשם התחבק והתנשק עם המתלוננת היא הורידה את בגדיה מרצונה הטוב והחופשי קיימה עמו יחסי מין מלאים". לאחר האירוע נסעה המתלוננת עם הנאשם לתל אביב, דרך אשקלון, כאשר הסיע הנאשם את עובדיו לעבודה.
ג. עדות המתלוננת - ולריה יירמקוב
בעדותה של המתלוננת בבית המשפט, היא סיפרה כי הכירה את הנאשם לראשונה, כאשר הסיע את בעלה לשדה התעופה בדרכו לאוקראינה והיא הצטרפה אליהם. לאחר כשבוע יצר הנאשם קשר עם חמה של המתלוננת על מנת להציע לה, דרכו, עבודה, היות ולה אסור לעבוד במקומות מוסדרים.
בתשובתו לכתב האישום, הנאשם לא חלק על העובדה שיזם קשר עם המתלוננת, דרך החם שלה, כן לא חלק על כך שאסף אותה מביתה וכי השניים נסעו לחוף הים באשקלון, שתו משקאות חריפים ובילו עד השעות הקטנות של הלילה. כפי שצוין לעיל הנאשם גם לא הכחיש כי קיים יחסי מין עם המתלוננת, אך לדבריו היה זה מרצונה החופשי.
לדברי המתלוננת, כאשר הגיעו לחוף הים הציע לה הנאשם לעבוד בזנות, שכן להבנתו עסקה בכך בעבר. לאחר שהביעה את כעסה על הצעתו הם שינו נושא בשיחה ולאחר כמה שעות נסעו, לבקשתה, לאכול באשדוד. לאחר מכן, לדבריה -
"נסענו בכביש ואז הוא סטה באופן חד מהכביש ואמר שהוא צריך לשירותים. עצרנו. הוא יצא מהרכב וניגש לדלת שלי, פתח את הדלת ושם את ידו על הרגל שלי ... הסרתי את ידו והוא נתן לי מכה בבטן. אמרתי לו שכואב לי ואמרתי לו למה אתה עושה את זה. הוא אמר לי נמאסתי עליו ושאני משחקת את עצמי בתולה ... התחלתי לבקש שלא ירביץ לי כי כואב לי. וזאת לאחר שהוא כבר היכה אותי. הוא נתן לי שוב מכה בבטן. הוא דחף אותי על המושב, התיישבתי והתחלתי להתחנן שיעזוב אותי ולבכות. הוא אמר שהוא לא ייתן לי ללכת עד שלא יענג את עצמו ... 'את לא מבינה? מכאן לא תצאי'. הוא אמר שארים את הגופייה. אמרתי לו שלא ארים. אז הוא התחיל לחנוק אותי ... הוא חנק אותי אמר לי שאני כמעט לא נושמת ושאם הוא ילחץ עוד קצת, שאני אמות ... ביקשתי התחננתי .. אמרתי לו .. כי מחר אלך למשטרה וכולם יודעים שנסעתי איתו ... הוא אמר לי שאני תיירת כאן ושיש לו אנשים, יהרגו אותי ואף אחד לא ימצא אותי ... הוא אמר לי להתפשט. אמרתי לו שאני לא אעשה את זה, הוא יכול להרביץ ולהרוג אותי אך אני לא אעשה את זה ... הוא נתן לי מכה בבטן, תפס אותי בצוואר אמר לי לפתוח את הכפתורים של המכנסיים ... שוב תפס אותי הצוואר והתחיל לחנוק אותי. נבהלתי וחשבתי שהוא באמת יהרוג אותי ופתחתי את המכנסיים. הוא אמר לי שארים את הגופייה והרמתי. ... ביקשתי שלא יעשה את זה. הוא דחף אותי על המושב והחל להוריד ממני את המכנסיים. הוא הוריד ממני את המכנסיים ודחף אותי אחורה... הוא דחף אותי ועברתי למושב האחורי ... לא היו לי תחתונים. כשהוא הוריד לי את המכנסיים הוא הוריד לי גם את התחתונים ... הוא תפס אותי בצוואר והשכיב אותי ... הוא החל להרים לי את הרגליים על המושב, אני הזזתי את הרגליים הוא שוב הרים ... אחר כך הוא ירד ... הוא החל לעשות לי עם הלשון ... הוא החל ללקק את הפות שלי ... הוא ביקש ממני שגם אני אעשה לו טוב. אמרתי שלא אעשה את זה ... אז הוא ניסה לעשות בכפייה, הוא תפס את ראשי וניסה לכופף את הראש לאיבר מינו. הוא הוריד את המכנסיים קודם. התחלתי לסובב את הראש אז הוא אמר שאעשה לו ביד. הוא תפס את ידי והחל לעשות בעצמו. הוא שם את ידי על איבר מינו והחל לעשות אתה את מה שהוא רצה ... הוא דחף אותי ואמר לי לשכב. אז הוא השכיב אותי והחל להשכב עליי. ביקשתי שלא יעשה את זה ... עשה את מה שרצה. אקט מיני. הוא נכנס לתוכי. הוא נכנס עם איבר מינו לתוך הפות שלי. זה נמשך כ 15 דקות ... אחר כך הוא החל לסובב אותי לאחור ... ואז הוא ניסה לחדור בכוח לפי הטבעת. אני התפתלתי וניסיתי להתיישב ... אז הוא קם, התיישב על המושב האחורי והחל לעשות ביד לעצמו ... לא ראיתי איפה הוא גמר".
בתום התקיפות המיניות המתלוננת התלבשה והתבקשה, על ידי הנאשם, לשבת בקדמת הרכב וללוות אותו באיסוף האנשים שהיה עליו להסיע למקום עבודתם בתל אביב
"הוא אמר שלא אצא מהרכב כאשר הוא אוסף את האנשים ושאשב אתו ... הוא אמר לי שלא אספר לאף אחד. הוא אמר לי שיש לי ילד קטן ושאחשוב עליו".
כשנשאלה מדוע לא סיפרה למי מהנוסעים ברכב על מעלליו של הנאשם, השיבה בבכי
"מה היה לי לספר? זה כבר קרה. אף אחד לא היה עוזר לי". למרות שגם חמיה היה בין הנוסעים ברכב.
לדבריה סיפרה את כל שארע לה לגיסתה - נטליה ולאחר כחצי שעה פנו למשטרה. כבר עכשיו אציין, כי בשלב מאוחר של המשפט, ב"כ המאשימה, הודיעה, כי העדה אותרה וכתובתה ידועה למאשימה, אולם למרות מאמצים נוספים מצד המאשימה - העדה לא אותרה ולא הגיעה לבית המשפט ועל כן לא העידה בפנינו.
אני גם מקבל את התירוץ של העדה מדוע לא התלוננה בפני נוסעי הרכב על מה שעולל לה הנאשם. לא היה כל טעם בתלונה כזאת וכשהתאפשר הדבר היא התלוננה במשטרה.