הכרעת דין בתיק פ 9755/03

1.      כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של סחר בסם מסוכן, בכך שמכר ליצחק קצב (להלן: "קצב") סם מסוג קנאביס תמורת 10 כדורי אלטרול.

הנאשם הורשע בתחילה על פי הודאתו, אולם מאוחר יותר, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, אפשרתי לו לחזור בו מהודאתו ונשמעה פרשת הראיות.

למותר לציין כי התעלמתי לחלוטין מהודאתו ומהאמור בתסקיר שירות המבחן (שכלל לא עיינתי בו שוב עתה, עובר למתן הכרעת הדין).

2.      ראיות התביעה מבוססות על עדויות השוטרים שהיו במקום ביצוע העבירה לכאורה ועל עדותו של קצב עצמו.

שוכנעתי מעבר לכל ספק כי הנאשם מסר לקצב את הסם המפורט בכתב האישום, הגם שאין ראיה מספקת לתמורה כלשהי.

למסקנה זו הגעתי לאור האמון שאני נותן בעדותו של השוטר וואל פארס לגבי עצם המפגש בין הנאשם לבין קצב ולנסיבותיו, ביחד עם תפיסת הסם בידו של קצב והכחשתו של הנאשם את עצם המפגש, הכחשה שאינה מתקבלת על דעתי כלל ועיקר.

אפרט מסקנותיי.

3.      בהודעתו במשטרה, ת/1, מסר קצב כי רכש את הסם מהנאשם, תמורת 10 כדורי אלטרול.

בעדותו חזר בו מדבריו במשטרה, טען כי לא אמר אותם כלל וכי היה תחת השפעת סם. העד הוסיף וטען כי ביום האירוע כלל לא היה קשר בינו לבין הנאשם והוא ראה אותו רק בתחנת המשטרה.

ניכר כי העד העיד כשהוא תחת השפעת סם ואיני מקבל את עדותו בפני. הודעתו במשטרה, ת/1, עומדת בתנאי הקבילות שבסעיף 10א לפקודת הראיות. אולם, לא מצאתי כל מקום ליתן גם לה משקל של ממש כאשר גם אז, כך נראה, היה תחת השפעת סם ולאור האמור לעיל, לגבי שינוי גרסתו בדבר התמורה שמסר עבור הסם.

4.      השוטר גל וולמן (להלן: "וולמן"), העיד כי הבחין בקצב ובנאשם הולכים יחדיו, כשהם רכובים על אופניים. בשלב כלשהו אבד קשר העין בינו לבינם, אך השוטר השני שהיה עמו, ואאל פארס (להלן: "פארס"), המשיך להיות עמם בקשר עין.

לאחר שהבין מפארס שנערכה עסקת סמים בין השניים, פנה לביתו של קצב, תפס הסם בידו של קצב וזה אמר לו כי קיבל הסם בחינם מחבר.

וולמן העיד כי מאחר וברשות הנאשם נמצאו 70 ש"ח, סבר תחילה שזו תמורת הסם, אך מאוחר יותר שינה קצב את גרסתו וטען כי תמורת הסם נתן 10 כדורים.

5.      מן הראוי להתעכב על שינוי גרסת קצב:

וולמן טען בתחילה כי קצב שינה את גרסתו, מהגרסה כי קיבל הסם בחינם לגרסה שנתן בתמורה את הכדורים, בחדר החקירות, בעת החקירה, בה גם הוא נכח כסטטיסט בלבד (עמוד 11 לפרוטוקול עדותו).

וולמן ערך דו"ח פעולה, ת/4, ממנו עולה כי ערך תשאול משני לקצב בו שינה גרסתו וטען שבתמורה לסם נתן לנאשם 10 כדורים. ברור כי תשאול זה היה טרם גביית הודעתו של קצב, שהרי זו נגבתה ע"י חוקרת אחרת, כשגם וולמן אישר שלא התערב בחקירה, מה עוד שאילו היה הדבר מתרחש בעת החקירה, אמור היה הדבר למצוא ביטוי בהודעה.

אמנם, בדו"ח ת/4 נאמר כי רק לאחר שינוי גרסת קצב נערך חיפוש נוסף על גופו של הנאשם בו נמצאו הכדורים, דבר המחזק לכאורה את טענת קצב, אך איני מקבל כלל גרסה זאת. סביר כי סדר הדברים היה הפוך: לאחר שנמצאו הכדורים אצל הנאשם, נחקר שוב קצב ע"י וולמן, שהציג בפניו את העובדה שנתפסו כדורים ברשות הנאשם, ורק אז התאים קצב הגרסה לאשר נאמר לו ע"י וולמן.

התכחשות וולמן לתשאול, לפני שהוצג בפניו הדו"ח ת/4, וגרסת הנאשם בעניין זה, הביאו אותי, לכל הפחות, להטיל ספק אם קצב שינה הגרסה מיוזמתו, או בעקבות דברים שהטיח בפניו וולמן ודי בכך כדי שלא לקבוע כממצא שבתמורה לסם נמסרו הכדורים.

למטה מהעניין אציין, כי הנאשם טען מלכתחילה כי הכדורים נמצאים אצלו על פי מרשם. לאחר תום הסיכומים, חזר הנאשם לאולם ומסר מרשם לכדורים מאותו סוג, הגם שמרשם זה הוא מאוחר בהרבה למועד הרלבנטי לאישום.