הכרעת דין בתיק פ 9748/03

הנאשמים, שני אחים, מואשמים כי יחד עם אחר, ואדים מרקובניק ( להלן ואדים), קשרו קשר לביצוע התפרצויות לבתי עסק וגניבה מהם ויחד פרצו לבתי העסק כמפורט באישומים ראשון ושני. כמו כן מיוחס להם באישום השלישי שהחזיקו רכוש חשוד כגנוב.

תגובת הנאשמים לכתב האישום:

נאשם 1 מודה בקשירת הקשר המיוחסת לו באישום הראשון וכן בעבירות הנוספות הנטענות נגדו באישום זה, תוך הסתייגות מנסיבות מסוימות הכלולות באישום ובכל הקשור להשתתפותו של נאשם 2 בהתפרצות. הנאשם כופר ביתר חלקיו של כתב האישום.

נאשם 2 כופר בכל האישומים. הוא מודה שהיה ברכב עמו הגיעו הנאשמים למקום ההתפרצות ברמת השרון, יחד עם ואדים, אך טוען שהיה שתוי, ישן, לא ידע ולא הבחין  במעשי הנאשמים האחרים.

מטעם התביעה נשמעה עדותו של ואדים, שותפם לעבירות של הנאשמים, ועדויות של מספר שוטרים. מרבית העדויות הוגשו בהסכמה. מטעם ההגנה העידו הנאשמים והוריהם. האב טען כי הרכוש הנזכר באישום השלישי הוחזק על ידו.

אישום ראשון

באישום זה נטען בין היתר, כי נאשם 1 יחד עם ואדים היו בעברם עובדי חברת אבטחה "צוות בטחון", אספו מידע על אתרים המאובטחים על ידי החברה, ערכו בחלקם סיורים, שכללו בדיקה ורישום של אמצעי האבטחה והכינו "רשימת יעדים" של בתי העסק אליהם התכוונו לפרוץ וכן החזיקו ברכבם ציוד המשמש לפריצה.

במסגרת הקשר שקשרו, התפרצו לחנות לאביזרי רכב "ריקבי" ברמת השרון בכך ששברו קיר מאחורי החנות, נכנסו אליה וגנבו שני זוגות רמקולים וערכת דיבורית לרכב.

הנאשמים נעצרו בסמוך למקום ההתפרצות. בחיפוש ברכבם נמצאו הכלים הרבים העשויים לשמש כלי פריצה, כמצוין בעובדה מס' 5,  וכן ראה ת/35. כמו כן נתפסו: כפפות, כובע גרב, מפות עיר, מחברת ובה רישומים על בתי עסק פוטנציאליים להתפרצות וחולצות עם לוגו של חברת האבטחה.

בגין אישום זה מיוחסות לנאשמים העבירות הבאות: קשירת קשר לפשע, התפרצות וגניבה, החזקת כלי פריצה וגרימת היזק בזדון.

הראיות לאישום:

א. עדותו של ואדים-

היה חברם של הנאשמים. עלו באותו זמן ארצה, התגוררו באותה דירה ועבד יחד  עם נאשם 1 בחברת האבטחה. תחילה עבדו כשומרים אח"כ עבד ואדים במוקד הקשור לעיר בני ברק ונאשם 1 עבד כסייר. יש לציין כי דברי העד סותרים את טענת הנאשם שעבד בחברה באבטחת אירועים, ראה תגובתו לכתב האישום, עמ' 7. לדברי ואדים שניהם הפסיקו את עבודתם בחברה זמן ניכר לפני הסתבכותם בעבירות נשוא כתב האישום.

ואדים מספר כי צבר חובות כספיים של כמה עשרות אלפי שקלים, עזב את הארץ לזמן מה וחזר על מנת לפרוע חובותיו. חיפש עבודה במשך מספר שבועות, לא מצא, חובותיו בהוצאה לפועל הלכו ותפחו והוא החליט לפרוץ לבתי עסק כדי להשיג את הכסף. חברו, נאשם 1 סייע לו במעשיו.

המקום הראשון אליו פרצו, משרדי מ.מ.ס.י. בחולון- האישום השני, אליו אתייחס בהמשך.

סכום המלקוח מההתפרצות למ.מ.ס.י. (אישום שני) לא היה כמצופה, והם חיפשו מקומות נוספים לפרוץ אליהם. באותו יום ואדים ונאשם 1 הלכו למקום עבודתו של נאשם 2, נשארו שם עד שעה 22.30 לערך, ואח"כ הלכו שלושתם " לראות מקום שראינו לפני, של אביזרים לאוטו...הלכנו שלושתנו. פאבל (נאשם 3 -ר.ג), לא היה לו מה לעשות אז הוא הלך איתנו." (עמ' 15 ש'24-25).

הם באו לשם ברכב בו נהג נאשם 1. הרכב היה רשום על שמו של ואדים, אך מאחר ולא היה בארץ כשנה, נאשם 1 השתמש בו.

הם הגיעו לעסק הנ"ל, ואדים שבר קיר אחורי של החנות, נכנס פנימה, האזעקה החלה לפעול, הוא לקח בחופזה רמקולים ויצא. בדרך משם השליך אותם מחשש שיתפס איתם, אך כשהתרחקו, החלו הנאשמים לחשוש שנותרו על הרמקולים טביעות אצבע, חזרו לקחת אותם ונעצרו.

על הרשימות שנתפסו סיפר ואדים כי אלה בתי עסק  שראו וחשבו שיש בהם כסף. יש מקומות שלא ראה בעצמו אלא הוא ונאשם 1 ביקשו מנאשם 2 "שיסתכל אם יש חנויות של מחשבים", אבל לא אמרו לו לאיזה מטרה. המחברת והכלים שנתפסו באוטו הם של נאשם 1.

ועוד סיפר ואדים כי הכין פתק עבור הנאשמים, ת/15, אותו הצפין בתוך סיגריה והתכוון להעבירו להם. בפתק כתב כי סיפר לחוקרים על ההתפרצות בחולון, אישום שני.