הכרעת דין בתיק פ 9519/04

כתב האישום מייחס לנאשם, במסגרת שני אישומים נפרדים, עבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה.

על פי הנטען בעובדות האישום הראשון, בתאריך 9.10.03, במקום עבודתו של הנאשם בתחנת הדלק ברמת אביב, איים הנאשם על דודתו יהודית ברנדשטטר (להלן: "המתלוננת")  באומרו: "אני משוגע, תיזהרי".

באישום השני נטען, כי בתאריך 28.10.03 בשעה 13:30 לערך, בתחת הדלק האמורה, איים הנאשם על המתלוננת באומרו: "אני מסרב שתהיי כאן, את מפריעה לי אני פוחד שאני אפגע בך, אני משוגע". באותן נסיבות תקף הנאשם את המתלוננת בכך שפתח את דלת הכניסה למשרד וטרק אותה על ידה של המתלוננת, תוך שהוא גורם לה לחבלות של ממש, דהיינו סימני חבלה ושריטות על גב כף יד שמאל ועל אמה שמאלית, וכן, הגבלה בתנועת היד.

אומר כבר עתה, כי לאחר שמיעת העדויות השונות הגעתי למסקנה, כי התביעה לא הרימה את הנטל להוכחת אשמת הנאשם מעבר לספק סביר, ולכן יש לזכותו מביצוע העבירות שיוחסו לו.

הנאשם הינו אחד המנהלים במחלקת הצמיגים של תחנת הדלק ברמת אביב, עסק משפחתי שהוא בבעלות אביו ודודיו ומנוהל במשותף על ידי בני המשפחה. המתלוננת הנה אחות אביו של הנאשם ובעלים של 25% מהעסק.

אין חולק, כי בין המתלוננת לבין השותפים האחרים בעסק  התגלע עימות על רקע פיטורי בנה מן העסק. בשעתו הסכימו השותפים ביניהם, כי כל אחד מהם יהא רשאי להכניס לעסק את אחד מבניו. ההחלטה לפטר את בנה של המתלוננת- הבן היחיד שלה שהביע נכונות לעבוד בעסק- התפרש על ידה כניסיון לדחוק את רגליה מן העסק המשפחתי וגרר בעקבותיו  סכסוך שאף מצא את דרכו לערכאות.

בעוד שאליבא דברי המתלוננת האירועים נשוא כתב האישום קרו בהמשך לניסיון לסלקה מן העסק ועל רקע סירוב הנאשם להשלים עם כוונתה לשבת במחלקת הצמיגים ולפקח על המתרחש בה, הרי שלדברי הנאשם, עסקינן בתלונת שווא, חלק מהמלחמה שמנהלת המתלוננת נגד בני המשפחה בגלל פיטורי בנה , ביטוי להתנהגותה הלא רציונלית.

התביעה נסמכת על עדותה היחידה של המתלוננת הנתמכת בתעודה רפואית, כנגד עדויות הנאשם, אביו וגיסו.

לצורך הכרעת הדין ייסקרו להלן עדויות המתלוננת מזה והנאשם, מזה.

 גרסת המתלוננת:

בהתייחס לאירוע מיום 9.10.03, נשוא האישום הראשון, העידה המתלוננת, כי הגיעה בבוקר לעבודה בתחנת הדלק כמידי יום ונכנסה למחלקת הצמיגים, שם ישב אחיה בועז, אביו של הנאשם. לדבריה, היא ניסתה להתחיל בעבודה אלא שהנאשם אמר שלא מתאים לו שהיא תעבוד במקום, החל תוקף אותה במילים קשות ואיים עליה באומרו: "אני משוגע, תיזהרי ממני". לדברי המתלוננת אמירות בנוסח: "תיזהרי ממני אני משוגע" היו חזיון נפרץ ונשמעו על ידי הנאשם יותר מפעם אחת במהלך אותה תקופה.

המתלוננת אישרה, כי לא הגישה תלונה במשטרה לאחר אירוע זה, שכן, לדבריה, כל עוד שעסקינן ב"מילים" להבדיל מ"מעשים", היא לא ראתה צורך להגיש תלונה במשטרה. עם זאת, היא סיפרה אודותיו במשטרה בעת שהגיעה להתלונן בעקבות האירוע נשוא האישום השני.

אשר לאירוע מיום 28.10.03, הרי שלדברי המתלוננת, היא הגיעה למשרדי תחנת הדלק בשעות הצהרים וביקשה להיכנס למחלקת הצמיגים, משרדו הקבוע של בועז, שם היא הייתה אמורה לבצע פעולות בדיקה ופיקוח בהתאם להחלטת הנהלת החברה. באותה יום, מחמת שבועז שהה בחופשה, ישב במשרד הנאשם ומילא את מקומו. דלת המשרד אינה ניתנת לפתיחה מבחוץ אלא באמצעות קוד שהיה בידיעת הנאשם ואביו בלבד, כאשר מי שמבקש להיכנס לחדר יכול לעשות כן רק בהסכמת מי מהשניים. מדובר בדלת אלומיניום כבדה אשר לאחר פתיחה היא שבה ונסגרת באמצעות מחזיר שמן וננעלת בטריקה.

לדברי המתלוננת, הנאשם הביע את עמדתו הנחרצת שלא ייתן לה להיכנס  לחדר ולכן היא המתינה ליד הדלת לשעת כושר בתקווה שתוכל להיכנס פנימה יחד עם אדם אחר שעבורו יפתח הנאשם את הדלת, או בעת שהנאשם ייצא מן החדר או ייכנס אליו.

המתלוננת סיפרה, כי בשלב כלשהו כאשר הדלת נפתחה היא דחפה את ידה פנימה כדי למנוע את טריקתה, אך הנאשם, שעמד מן הצד השני של הדלת, משך את הדלת בחוזקה ומחץ את ידה לעבר המשקוף, תוך שהוא צועק: "את לא תיכנסי". כל אותה עת, חברו  הטוב (עד ההגנה גיא שפר) ליבה  את היצרים כשהוא צועק: "תן לה, תן לה".

לדברי המתלוננת היא הייתה בשוק, ידה החלה ליזוב דם והיא הצליחה להשתחרר רק בזכות העובדה שדחפה את רגלה בין הדלת למשקוף והצליחה לבלום את הדלת. היא התיישבה על הספסל ליד מחלקת הרחיצה בניסיון להירגע ואז אחד הלקוחות  אמר לה שזה ממש לא בסדר ושהיא צריכה ללכת למשטרה.

לדבריה, היא המתינה עוד מספר דקות כדי להירגע ואז התקשרה לבנה הרופא שיעץ לה לא להגיע לבית החולים כדי שלא להידבק שם מכל מיני מחלות, אלא לפנות למשטרה.

לאחר שרוענן זיכרונה ציינה המתלוננת, כי במהלך האירוע הנאשם גם איים עליה באומרו שהוא משוגע, שאינו אחראי למעשיו וכי הוא פוחד שיפגע בה.

התמונות שבהן תועדה החבלה בידה של המתלוננת הוגשו כראיה - ת/2 וכן הוגשה תעודה רפואית- ת/3. לדברי המתלוננת, כתוצאה מאותו מקרה, היא סובלת עד היום מקושי בתנועת המרפק וכן היא חשה בכאבים באזור הכתף השמאלית.