הכרעת דין בתיק פ 9477/03

כתב האישום

הנאשם הינו הבעלים  של רכב מסוג מיצובישי לנסר, מספר רישוי  75-392-89 (להלן הרכב או הלנסר). על פי הנטען, ביום 3.8.03 או בסמוך לכך, קשר הנאשם קשר עם אחר, לוי לוי, להונות את חברת הביטוח ע"י כך שיודיע כי רכבו נגנב, בו בזמן שהעביר  את הרכב לידי לוי במטרה להעלימו ע"י פירוקו.

לאחר מכן, ביום 3.8.03, הודיע הנאשם למשטרה כי רכבו נגנב וכן דיווח על כך לחברת הביטוח, ביודעו כי הדיווח כוזב  ומתוך כוונה לקבל במרמה את שווי הרכב.

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של  קשירת קשר לביצוע פשע; מסירת ידיעה כוזבת על ביצוע פשע; וניסיון לקבלת דבר במרמה.

הנאשם מודה כי הוא הבעלים של הרכב וכי דיווח על גניבתו, אך כופר בשאר עובדות כתב האישום.

רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת

רכבו של הנאשם, שלדבריו נגנב ממנו, נמצא כעבור כ-3 שבועות בביה"ס המקצועי "מקס פיין" בת"א (להלן ביה"ס), יחד עם כלי רכב אחרים שנחשדו כגנובים.  פרשת התביעה  עסקה בהרחבה  בתפיסת כלי הרכב בביה"ס, שהיא ברקע המעשים המיוחסים לנאשם.

הפרשה החלה כמה חודשים לפני האירוע נשוא כתב האישום, ודמות מרכזית בה הוא מרדכי לוי (להלן לוי), שאליו נחזור עוד בהמשך. לוי היה בעבר תלמיד בביה"ס ושנים לאחר סיום לימודיו המשיך להגיע לביה"ס, הסתובב במקום וסייע בתחומים שונים. הוא הציע למורהו לשעבר, מרכז מגמת הרכב בביה"ס, מר עובדיה ברוך (ע.ת. 5) להביא לסדנא בביה"ס כלי רכב לפרוק, כשהוא ייקח את החלקים וישאיר את המנועים לצרכי לימוד. לברוך נאמר כי כלי הרכב מעוקלים, הוא לא חשד בדבר וגם לא דיווח על כך לאיש מהנהלת ביה"ס (ראה עדותו, עמ' 11 לפרוטוקול, וכן הודעותיו -  ת/7 ו-ת/8). ללוי היה אף מפתח לסדנא.

מר זכאי עוביד (ע.ת. 3) הוא מנהלן ביה"ס, וביום 21.8.03 נודע לו מאחד השרתים כי מפרקים רכב בסדנת הלימוד של ביה"ס (ראה עדותו, עמ' 6). זכאי הופתע לגלות במקום מספר רכבים, רשם את מספריהם ולאחר שבדק באתר האינטרנט של המשטרה, גילה שהם גנובים (ראה ת/2). הוא דיווח על כך למנהל, מר יוסי לנר (ע.ת. 2, ראה הודעתו, ת/3). לאחר מכן חזר לסדנא וצילם את כלי הרכב (ת/4).

ביום 24.8.03 הוזמנה המשטרה לביה"ס. למקום הגיע צוות שוטרים מיחידת אתג"ר, בפיקודו של רפ"ק כהן אור. השוטרים מצאו בסדנא מספר כלי רכב, ביניהם גם רכבו של הנאשם, וכן את לוי, אשר הופתע מהופעת השוטרים ואמר להם "אני אספר לכם הכל", ראה דו"ח פעולה -  ת/1.

השוטרים לקחו מידי זכאי את ת/2 ו-ת/4, (החומר מהאינטרנט וצילומים של מספרי הרכב) וצילמו את כלי הרכב בסדנא -  ת/5. בהמשך נערכו צילומים נוספים, ת/9,  נערך דו"ח תפיסה של הרכבים והחלקים, ת/6, וכלי הרכב פונו מהמקום.

פרשת התביעה

העד העיקרי בפרשה הוא לוי לוי. לוי הוכרז כעד עוין והתביעה מבקשת בסיכומיה להעדיף את גירסתו, כעולה מדו"ח תשאול -  ת/16 והודעתו -  ת/18, על פני עדותו בביהמ"ש.

לוי נשפט בגין חלקו בפרשה אשר כתב האישום הנוכחי הוא חלק ממנה, הודה בעובדות כתב האישום נגדו, הכולל קשירת קשר עם דרחי להונות את חברת הביטוח, כמפורט לעיל. גזר דינו ראה ת/22.

בעדותו בפני התכחש לעובדות בהן הודה בכתב האישום נגדו בביהמ"ש המחוזי.

ב-ת/16 אמר לוי שאינו מכיר את בעלי הרכב שנמסרו לו ושהובאו על ידו לביה"ס, למעט 3 כלי רכב - שני מיצובישי ופונטיאק אחד. אחת ממכוניות המיצובישי היא של הנאשם. לוי אמר שהוא מכיר את שלושת בעלי הרכב אך אינו מוכן למסור את שמותיהם וכי עשה להם טובה כשלקח את מכוניותיהם, משום שהם רצו להתפטר מהן.

ב-ת/18 נאמר לו כי מכונית המיצובישי האדומה (רכבו של הנאשם) היא רכב גנוב וכשנשאל  כיצד הגיע לידיו  השיב כי קיבל  אותה יום לפני שדווח עליה במשטרה. לשאלה כיצד ידוע לו שזה יום לפני הדיווח השיב: "דרך בעל הרכב כשהוא הביא לי את המיצובישי האדומה הוא אמר לי שמחר אני אדווח עליה במשטרה." (שם, עמ' 2 שורות 7-6). 

כשנשאל היכן קיבל את הרכב של הנאשם  אמר את הדברים הבאים:  "בפ-ת בצומת סירקין. בשעות הבוקר התקשר אלי אדם אשר אני מכיר אותו באופן שטחי הוא גר בפ-ת, לגבי זהותו אני רוצה לשמור על זכות השתיקה והוא ביקש ממני שניפגש בצומת סירקין על מנת שהוא ימסור לי את המיצובישי לצורך פירוק... הוא נתן לי את המפתח והרכב... אמרתי לו שידווח עליה מתי שהוא רוצה... ואני נסעתי משם לבי"ס מקס פיין בת-א החניתי את הרכב"  (שם, עמ' 2, שורות 26-15).

לוי מסר 3 הודעות נוספות, ת/19 - ת/21, בהן נחקר ארוכות על כל כלי הרכב שנמצאו בביה"ס. הוא סיפר על השיטה בה הגיעו לידיו, על ההסדר שלו עם מרכז מגמת הרכב בביה"ס וכן על כך שמפתחות הלנסר היו ברכבו שלו והוא מסר אותם לחוקר.