הכרעת דין בתיק פ 9441/04

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של תקיפה הגורמת חבלה , תקיפה סתם והיזק בזדון.

על פי הנטען, בתאריך 9.1.04, בתחנת הדלק ברח' אלוף שדה ברמת גן, על רקע עימות מילולי שהתגלע בין הנאשם לבין תומר זקצר (להלן: "תומר") בעט הנאשם ברכבו של תומר מסוג פיג'ו וגרם לעיקום פח הדלת.

בהמשך לכך, כנטען, תקף הנאשם את רון זקצר, אביו של תומר,  (להלן: "רון") בכך שהכה מכת אגרוף בפניו ובעט בראשו וכן תקף את תומר בכך שבעט בבטנו.

כתוצאה מתקיפת הנאשם, נגרמו לרון חבלות של ממש שהתבטאו בשטפי דם בפניו, נפיחות וכן שבר באפו.

אין מחלוקת, כי ביום האירוע הגיעו בני משפחת זקצר לתחנת הדלק האמורה במכונית מסוג פיג'ו 206 (להלן:"הפיג'ו"), שהייתה נהוגה בידי תומר. תוך כדי כך שהם מקבלים שירות בתחנת הדלק, הגיע לפתע הנאשם כשהוא נוהג את רכבו מסוג טנדר רנו (להלן:"הרנו"), עקף את שורת המכוניות שחיכו לתורם ונעמד לפני מכונית הפיג'ו, כשהוא חוסם בכך את דרך היציאה שלה מן התחנה. על רקע מעשה זה התפתח עימות מילולי  בין הנאשם לבין תומר.

הדעות חלוקות לגבי המשך השתלשלות האירועים, כאשר למול דברי בני משפחת זקצר באומרם, שבתגובה להערה על התנהגותו של הנאשם, ניגש זה אל רכבם  בעט ברכב ועיקם את הפח, התעמת עם תומר וכן תקף את רון, תוך שהוא גורם לו לשבר באפו,  ניצבת כפירתו של הנאשם בטענה שהוא זה שהותקף על ידי תומר, תחילה בבעיטות ואחר כך באמצעות סכין, כאשר מעשיו הסתכמו רק בניסיון לגונן על עצמו.

אשר לתקיפה כלפי רון, הרי שלדברי הנאשם, הוא כלל לא התקרב אל רון ולא נגע בו. לטענתו, לא מן הנמנע, שרון נחבל מידי אחד מהאנשים שניסו להפריד בינו לבין תומר.

ראיות התביעה כללו את עדויותיהם של תומר, רון ואם המשפחה- מירי,  וכן עדויותיהם של אברהם קורן, שהיה עד ראיה לחלקים מסוימים של האירוע ורס"מ יוחנן רונן, שהגיע לזירת האירוע לאחר המקרה ורשם דו"ח פעולה. כמו כן, הוגשו תעודת חדר מיון בהתייחס לפציעתו של רון וכן לוח תמונות לגבי הנזק לרכב.

ראיות ההגנה כללו את עדות הנאשם וכן עדות אשתו שהייתה, על פי הנטען,  עדת ראיה לתחילתו של האירוע. כמו כן הגיש הנאשם תמונות לגבי חתך באצבעו. 

לצורך הכרעת הדין  יפורט בקצרה תוכן עדויותיהם של תומר זקצר ושל הנאשם, כמי שנטלו חלק באירוע מראשיתו  ועד סופו.

עדות תומר זקצר:

לדברי תומר, כשבוע לפני האירוע הגיעו הוריו ארצה ממקום מושבם בקנדה כדי לבקרו וביום האירוע נסעו כולם יחד לארוחת צהריים משפחתית. בדרכם, הם נכנסו למלא דלק בתחנה ברח' האלוף שדה. במקום היה תור גדול של מכוניות שהמתינו למילוי דלק,  אך הנאשם, במקום להמתין לתורו, בחר לעקוף את כל התור ולהעמיד את רכבו  לפני רכבם. הנאשם החל למלא דלק במכוניתו, אלא שאז, לדברי תומר, הוא  סיים את עיסוקיו בתחנת הדלק  וביקש לנסוע מהמקום. פנייתו לנאשם להזיז את רכבו נתקלה בסירוב וגררה אחריה עימות מילולי שכלל קללות מצדו של הנאשם והשבה בקללות בשפה האנגלית מצדו.

לדברי תומר, לפתע הגיע הנאשם בריצה אל מכוניתו ובעט בדלת הקדמית של הרכב  תוך שהוא מעקם את הפח. או אז, יצא אביו מן הרכב בניסיון למנוע עימות ולהפריד בינו לבין הנאשם, ואז תקף הנאשם את אביו בכך שהכהו מכת אגרוף חזקה בפניו. 

לדברי תומר, בראותו את אביו, שהוא נכה צה"ל,  מותקף בידי הנאשם ומתוך חשש שהנאשם עלול להכות גם את אמו, שפתחה אף היא את דלת הרכב כדי לצאת החוצה, הוא נתפס לבהלה, ניגש לרכבו, הוציא מתוך תא הכפפות סכין יפנית וכיוון אותה לעברו של הנאשם כאשר להבה עדיין סגור.  לדברי תומר,  באותו שלב ניגש אליו אחד האנשים שהיו במקום, בחור בשם אבי, ואמר לו שלא יהרוס את חייו בגלל אדם דוגמת הנאשם, נטל ממנו את הסכין  והניחה בכיסו. באותו שלב הצליח העד להבחין, לדבריו,  באביו כשהוא עדיין  שרוע על הרצפה והנאשם בועט בראשו. לדברי העד, הוא ביקש ממאן דהוא להזעיק את המשטרה והזיז את רכבו הצידה לבקשת אנשי התחנה. בין לבין, החזיר אבי לעד את הסכין וזה, לדבריו, מחמת שלא ידע מה לעשות בה וגם מתוך חשש להסתבך, החליט להשליך את הסכין בין השיחים בקרבת מקום.

תומר הוסיף וציין, כי בראותו את  אביו שוכב על הרצפה הוא רץ לעברו ואז הנאשם בעט בבטנו. הייתה זו, לדבריו, בעיטה "לא רצינית" שלא גרמה לו לחבלה.

העד שלל את האפשרות, כי הוא היה הראשון להתחיל בעימות הפיזי עם הנאשם וגם שלל את האפשרות שקילל אותו קללות גזעניות.

עדות הנאשם:

הנאשם אישר, כי אכן נעמד לפני רכבו של תומר כדי למלא דלק, אך לדבריו, באותו שלב, הלה עדין היה עסוק בבדיקת שמן ומים ולא עמד לעזוב את המקום. לדברי הנאשם, כאשר תומר רצה לנסוע מהמקום הוא ניסה לסייע בידו תוך שהוא מבקש מהרכב שעמד מאחורי הפיג'ו לזוז לאחור ולפנות דרך יציאה, אך תומר הגיב בתוקפנות, קילל ובעט  לכיוונו, הגם שלא הצליח לפגוע בו. לדברי הנאשם, כל מעשיו הסתכמו בניסיון להגן על עצמו באופן פאסיבי מבלי להשיב על מכותיו של תומר. כל אותה עת, לדברי הנאשם, ישבו ברכבו אשתו ובתו ולא התערבו בנעשה. לדברי הנאשם, כאשר תומר ניסה לתקוף אותו, התקבצו ובאו אנשים אשר חצצו בין שניהם והרחיקו אותו מהמקום. לדבריו, בראותו את האנשים אוחזים בו הוא נמלא פחד ונלחץ מפני האפשרות שהם יפגעו בו והורה לאשתו ולבתו לברוח מהמקום.  לדברי הנאשם, לא היה לו כל דין ודברים עם רון, הלה כלל לא היה מעורב בנעשה, ולכן, גם לא נוצרה הסיטואציה שהוא יתקוף אותו.

לדברי הנאשם, בשלב כלשהו הוציא תומר סכין בצבע צהוב התקרב אליו כשהוא מניף את הסכין למולו. הנאשם ניסה, לדבריו, להגן על עצמו ואז נפל לאחור. כאשר הצליח להתרומם דקר אותו תומר באצבעו.