הכרעת דין בתיק פ 8261/06

1.                   כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (א) (2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של יריות באזור מגורים לפי סעיף 340 א לחוק העונשין, עבירה של החזקת נשק לפי סעיף 144 (א) לחוק העונשין, עבירה של חבלה במזיד לפי סעיף 413 ה לחוק העונשין וכן עבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל, לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב -1952.

2.                   כתב האישום מכיל שני אישומים כאשר האישום הראשון מגבש את עבירות הנשק והאלימות והאישום השני מגבש את עבירת השהייה  הבלתי חוקית בתחומי מדינת ישראל.

הנאשם הודה כי הינו תושב הרשות הפלשתינאית וכי בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום שהה בתחומי מדינת ישראל, מבלי שיש בידיו היתר שהייה כדין. בהתאם, הודה בביצוע עבירה של שהייה בלתי חוקית כמפורט באישום השני. 

הנאשם כפר בעובדות האישום הראשון ולפיכך יש לבחון את הראיות מקרוב.

3.                   האישום הראשון מייחס לנאשם כי ביום 11.9.06, בסמוך לשעה 17:30, הגיע הנאשם לביתו של פואד אלעביד, שהינו אחיו של מוחמד אלעביד (להלן: "המתלונן")  בשכונה 2 ברהט, כשבאותה עת שהה במקום המתלונן.

על רקע סכסוך קודם שקיים בין הנאשם לבין המתלונן, הנובע מנישואיו של המתלונן לאחייניתו של הנאשם, החל הנאשם לקלל את המתלונן ולאחר מכן שלף נשק שהיה ברשותו ללא כדין וירה יריה אחת באוויר וכן יריה נוספת לכיוון רכבו של המתלונן, שחנה בסמוך לבית. בהמשך כיוון את נשקו לכיוון המתלונן, ירה לעברו ונמלט לכיוון הוואדי.

המתלונן נס מהמקום ונכנס לרכבו, טנדר טויוטה והמתין לאחיו פואד. הנאשם, בסמוך לאחר מכן, שב למקום, כשהוא מלווה בשלושה מבני משפחתו, וירה מספר יריות לכיוון המתלונן בעת שישב ברכבו. מיד לאחר מכן, השליך הנאשם יחד עם בני משפחתו אבן אל עבר השמשה הקדמית של הרכב והמתלונן נמלט מהמקום. כתוצאה מיידוי האבן נופצה השמשה הקדמית של הרכב וכתוצאה מהיריות שירה הנאשם לעבר הרכב, נגרם נזק לרכב בכנף גלגל ימני קדמי.

4.                   הנאשם כפר בעובדות האישום הנדון וטען כי כלל לא היה בזירת האירוע כי אם  שהה בביתו, כך גם טען בתחילה בחקירתו  בתחנת המשטרה.

העדויות העיקריות בתיק זה מבוססות על עדותו של המתלונן, מוחמד ושל אחיו פואד.

עדות המתלונן - מוחמד

מוחמד סיפר בבית המשפט כי בזמן האירוע עסק הוא ואחיו פואד בתיקון צינור מים ליד ביתו של פואד כאשר לפתע הופיע הנאשם ובידו אקדח והחל לקלל ואף הוסיף וירה ירייה. לדבריו, הוא התכופף ואז שמע ירייה וכי הוא חושב שהיתה זו ירייה אחת באוויר. (ראה עמ' 16 לפרוטוקול ש. 28).

מיד לאחר מכן ברח אחיו פואד מהמקום ונכנס לביתו והוא ברח לכיוון רכבו ונכנס אליו. אז לדבריו שוב החל הנאשם בירי, הפעם לכיוון רכבו והוסיף וציין כי ילדיו של הנאשם הצטרפו ועזרו לנאשם  כשהם יורים לעברו מכמה אקדחים וכן זרקו אבנים לתוך רכבו ושברו את החלון הקדמי.

ברוב  הגינותו, הוסיף והבהיר כי הוא לא זוכר אם הנאשם היה עם אבנים, אבל ציין בוודאות כי ראה את הנאשם מחזיק בידו אקדח ויורה.

לשאלת התובעת, הבהיר המתלונן כי ראה שני אקדחים שהחזיקו הנאשם ואחד מבניו, אקדח אחד בצבע כסוף והשני בצבע שחור.

המתלונן ציין כי סימני הירי המצויים ברכבו, כנלמד מהתמונות שהוצגו בפניו, לרבות השמשה המנופצת, הינם תוצאת מעשיו של הנאשם וילדיו. 

המתלונן אף סיפר על המניע למעשה הנאשם וציין את דבר קיומו של סכסוך קודם בינו לבין הנאשם על רקע חתונתו לאחייניתו של הנאשם, בניגוד להסכמת הנאשם.

עדותו של פואד

חיזוק לעדות זו בכללותה, ניתן למצוא  בעדותו של אחיו של המתלונן, פואד, אשר סיפר כי הוא ואחיו עמדו לתקן צינור מים, בו נמצאה נזילת מים, בסמוך לביתו  ואז שמע ירייה וכשהסתובב ראה  את הנאשם כשהוא מחזיק בידו בנשק  ומקלל אותם.

פואד ציין כי בשלב זה, בשל חששו מן הנאשם, רץ לביתו והסתגר והוסיף לשמוע יריות מבחוץ, אך לא היה עד ראייה למתרחש בחוץ.

עדות זו מחזקת את דבר הימצאותו של הנאשם בזירת האירוע, כמפורט באישום וכן את העובדה כי אחז בידו באקדח ועשה בו שימוש בכך שירה.

הסתירות בעדותו של פואד, עליהן ביקש ב"כ הנאשם לעמוד, באשר לצבע האקדח ואם ראה את הנאשם יורה אם לאו, אינן סתירות מהותיות ואין בהן כדי לקעקע את עיקר דבריו כי ראה את הנאשם בזירת האירוע, ראה אותו מחזיק באקדח ושמע את הירי מכיוון הנאשם,  בטרם ברח לביתו.

גרסת הנאשם