הכרעת דין בתיק פ 8100/07

1.         על פי עובדות כתב האישום, ביום 19.2.2007, סמוך לשעה 17:40, נהג הנאשם ברכב מסוג פורד טרנזיט מ.ר 4088015 (להלן: רכב הטרנזיט), בכביש 31, שהינו כביש בין עירוני, ליד השוק בערד, כשלידו יושבים שני ילדים קטנים. הנאשם היה נתון אותה עת בתקופת פסילה של רישיון הנהיגה, ואף רכב הטרנזיט לא היה מורשה בנסיעה עקב ליקויים, והיה מיועד לפירוק בלבד.

הנאשם חצה בנהיגתו פס הפרדה רצוף, ולפיכך החליטו שני שוטרי ניידת משטרה, עדי התביעה,  אבו רביעה טאלב, שנהג בניידת, ואבנעים חי שישב לידו, לעצור את רכבו של הנאשם. השוטרים הפעילו את מערכת הכריזה, תוך הדלקת אורות כחולים על גג הניידת והשמעת סירנה, כשהם מורים לנאשם  לעצור. הנאשם לא שעה להוראות השוטרים, האיץ את מהירות הרכב, והחל לנסוע לאורך מספר קילומטרים במהירות גבוהה, כשהניידת בעקבותיו. הנאשם ירד לשולי הדרך הימניים, והחל לנסוע עליהם, כשהניידת נוסעת במקביל לרכב, מצד שמאל שלו, ובעת שבנתיב הנגדי הייתה תנועת כלי רכב. הנאשם היטה את רכבו בחדות לעבר הניידת, ונמנעה התנגשות רק בשל  כך שהשוטר הסיט את הגה הניידת שמאלה, חצה את הנתיב הנגדי, ועצר את הניידת בשולי הכביש בכיוון הנגדי, לאחר שהצליח להשתלט על הגה הניידת, ולהימנע מפגיעה בעמוד. הנאשם עצמו, חרף התנועה בנתיב הנגדי, הסיט את רכבו שמאלה, חצה את הנתיב הנגדי, ונמנעה התנגשות בכלי הרכב שהגיעו מהכיוון הנגדי, רק בשל כך שנהגיהם הצליחו לבלום את הרכבים. הנאשם ירד עם רכבו מן הכביש לתוך שטח קרקעי, ונמלט מהמקום בנסיעה מהירה.

2.         נוכח האמור יוחסו לנאשם עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977;  שימוש ברכב עליו נמסרה הודעת אי שימוש, לפי תקנה 308 (ד) לתקנות התעבורה (תשכ"א - 1961); נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961; נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל - 1970; הפרעה לשוטר במילוי תפקיד, לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז - 1977; הסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961; נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961.

3.         הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, וטען כי לא הוא שנהג ברכב. לא הייתה מחלוקת לעניין מכלול העובדות האחרות המתוארות בכתב האישום ולא נצרכה איפוא, הבאת ראיות לעניין דרך הנהיגה וסיכוניה.

4.         השוטר אבו רביעה העיד כי זיהה את הנהג בעת שרכבו ירד לשולי הכביש "הוא האט את הרכב, ואני נצמדתי לצד שמאל של הרכב שלו, ואז פתאום התחיל להאיץ, ואני כל הזמן הייתי צמוד אליו, תוך כדי נסיעה במקביל, ולאחר נסיעה של 200 מ' במשך 20 שניות, הוא סטה שמאלה לתוך השטח...אני ראיתי אותו ממש מיד, ראיתי אותו לשניה שתיים, כי הרכב האט...כשהאט לידי הטיתי את הראש שלי לכיוון החלון הימני שלי לחלון שלו ואז הצלחתי לראות אותו...המרחק היה...3-4 מ'" (ע' 5). העד סימן בתרשים ת/1, שערך לאחר האירוע, את "מקום עצירת רכב החשוד", שבו זיהה את הנהג.  עוד ציין בעדותו כי זיהה את פני הנאשם, שישב ברכב גבוה משלו, לאחר שהיטה את פניו - דרך חלון הנוסע בניידת- לעבר חלון הנהג ברכב הטרנזיט, ואף הבחין כי ברכב יושבים שני ילדים ליד הנהג. לאחר הימלטות הטרנזיט, נסע  לביתו של הנאשם,  ליד תל ערד, אולם הנאשם לא הגיע לביתו. לדבריו זיהה את הנאשם לאחר שפגש בו פעמיים בעבר; פעם ראשונה, כשנה וחצי קודם לאירוע, בעת שעיכב את הנאשם לבדיקה שגרתית, והעבירו לראש משרד תנועה לאחר שהתברר לו כי הנאשם פסול לנהיגה, ופעם נוספת, במועד מאוחר יותר, בתאריך שאינו זכור לעד, עת פגש בנאשם בבית ומסר לו אישית, מסמך מטעם ההוצאה לפועל. עוד ציין העד כי במועדים קודמים חיפש את הנאשם מספר פעמים לצורך תפיסת רישיון נהיגה, נוכח החלטה שניתנה בבית משפט לתעבורה, אולם לא מצאו בביתו (ע' 4 לפר').

בהודעתו נ/1, מיום 27.3.2007, שהתייחסה לנסיבות הזיהוי אמר העד: " הוא היה בעצירה מלאה בשולי הכביש, ורצה לחצות את התנועה...אני הבחנתי בו ואז באתי עם הניידת, ועצרתי לידו, שנינו היינו במצב של עצירה מוחלטת, אני על הנתיב והוא על השוליים. המרחק היה מטר או שניים. אני הסתכלתי עליו מהשמשה הקדמית שלי, מהחזית של הרכב...הוא...אחז את ההגה בשתי ידיו, הסתכל הצידה כדי לחצות את התנועה תוך שהוא מפנה את הראש, סיגריה בפיו, הבחנתי בפניו בצורה ברורה ובולטת, היה אור יום ומרחק של שניים או שלושה מ', לא יותר, ואני מכיר אותו היכרות אישית...וגם אחרי אירוע חיכיתי לו ליד הבית כשעה וחצי...ההכרות וכן זה שראיתי אותו באירוע ודאי..."  

בחקירתו הנגדית ציין העד כי הייתה תנועה רבה אותו יום, וכי שררה חשיכה בעת האירוע, לאחר שהיה מדובר בחודש פברואר. העד הועמד על כך שמסר ב- נ/1 כי "היה אור יום", וציין כי הרישום מוטעה, או ששגה באומרו זאת. עוד עלה מ-נ/1 כי בחן את פני הנהג דרך השמש הקדמית ולא דרך חלון הנהג, ואמר כי הוא מניח שמה שמסר בהודעתו מדוייק יותר, שכן מסירת ההודעה הייתה סמוכה יחסית ליום האירוע.

5.         במהלך החקירה, הוצג בפני השוטר אבו רביעה אחיו של הנאשם שנכח באולם (אבו ג'ודה סלאמה, יליד 1981, להלן: סלאמה). אין חולק כי בין סלאמה לנאשם קיימים קווי דימיון בולטים, והעד התבקש לאשר לפיכך, אם הוא בטוח בזיהויו של הנאשם. בעקבות כך ציין העד כי אינו בטוח עוד בוודאות הזיהוי "במאה אחוז": "עכשיו כשאני רואה את אח שלו, אני לא בטוח, אך כשהכרתי את הנאשם, הכרתי רק אותו מהמשפחה, ולא אף אחד מהמשפחה, והסבירות גבוהה שאני מדבר על הנאשם, אך לא במאה אחוז... אני אומר שיש דימיון, אך יש סבירות גבוהה שדיברתי על הנאשם, אך זה לא ודאי...יכולתי להתבלבל בין אחיו של הנאשם לבין הנאשם עצמו...אני אומר שבפרופיל יש דימיון ביניהם, אך הכרתי את הנאשם לפני כן בגלל הסיפור של הפסילה"(ע' 7- 8). עוד ציין כי הנאשם לא היה "עם קרחת" בעת האירוע, בניגוד למראהו ביום הדיון

      ( צילום הנאשם מיום 26.3.2007, בו נראה הנאשם עם  שיער קצר, ת/19).

6.         השוטר אבנעים, שישב ליד החלון הימני בתא הנהג בניידת,ציין בדוח פעולה ת/2, שהוגש בהסכמה, כי בעת ביצוע "עקיפה של הטרנזיט" " ...ראיתי את הנהג. בחור צעיר עם שיער קצר. סימנתי לו עם היד לעצור, והוא החל לרדת לשוליים, ואז הגביר מהירות ונסע". השוטר אבו רביעה ציין בפניו כי זיהה את הנאשם ונקב בשמו, והם נסעו לביתו של הנאשם והמתינו לו,  ואולם הנאשם לא הגיע למקום.

אבנעים הבהיר כי אבו רביעה ציין בפניו כי זיהה את הנאשם מיד עם הגעת הניידת במקביל לרכב הטרנזיט, "לטאלב לא היה ספק". העד ציין כי הבחין בפניו של הנהג, אך לא הכירו, ואינו יכול לומר לפיכך, בעת מתן העדות, אם היה זה הנאשם שנהג ברכב. להערכתו היה עשוי לזהות את הנהג באותו יום, אך אינו בטוח גם בכך. בעניין זה אמר העד: "...לא הכרתי את הנהג, ואינני מזהה אותו גם עכשיו, באותו שלב ראיתי את הנהג, אך לא מבחינת זיהוי פנים. אני הייתי יותר קרוב אליו. ראיתי את הפנים באירוע בוודאות, אם יראו לי את התמונה שלו היום לא הייתי מזהה" (ע' 9 לפר').

7.         התביעה הגישה מטעמה, ללא התנגדות ההגנה, אסופה של דוחות משטרה, הודעות תשלום קנס, הודעות על איסור שימוש ברכב וכיו"ב (להלן: דוחות התעבורה), הנוגעים כולם לעבירות תעבורה ורישוי שנעשו ברכב הטרנזיט, במועדים שונים בשנים 2005-2006. אין חולק כי דוחות התעבורה הוגשו נגד אדם שהזדהה כנאשם באירועי התעבורה השונים, ודוחות התעבורה נושאים את פרטי הזיהוי של הנאשם כמי שעשה שימוש ברכב הטרנזיט באותם מקרים.

8.         דוחות התעבורה הינם אלה: 

הודעת תשלום קנס, ת/15, מיום 14.11.05 בגין נהיגה ברכב הטרנזיט, בכביש באר שבע - בית קמה, בעת שרישיון הרכב אינו בתוקף. ברכב היו שלושה נוסעים נוספים. צויין בת/15, כי הנהג זוהה על פי " תעודת הזהות +תמונה".

הודעה על איסור שימוש ברכב, הודעת קנס,  והזמנה לדין וכתב אישום, ת/7, ת/11, ת/12, ת/13, ת/18 -מיום  1.12.05 שעה 11:55, הנוגעים לנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, וללא פוליסת ביטוח בתוקף;

הודעת תשלום קנס, ת/10, מיום 26.3.06 בגין נהיגת הרכב,  באיזור צומת שוקת, מבלי שהיו מותקנות בו חגורות בטיחות. במסגרת ת/10, צויין מספר הטלפון הנייד של הנהג

(2677113-052), ומספר ת.ד בערד, והנאשם אינו חולק על כך כי הטלפון הנייד האמור מצוי בשימושו.

הודעת איסור שימוש ברכב, ת/16, מיום 31.5.06 בשעה 10:15, הנוגעת לנהיגת הרכב ללא רישיון רכב, וללא רישיון נהיגה "בשל פסילות רבות".

הודעה על איסור שימוש ברכב, דו"ח פעולה, והזמנה לדין, ת/9, ת/13, ת/14, ת/17 - מיום 3.9.2006, בגין נהיגת הרכב, באיזור חורה, בעת פסילת רישיון נהיגה ורישיון הרכב, וכאשר במושב ליד הנהג ישב ילד. הרכב עוכב, אולם נהגו נמלט מהמקום עם הרכב, כפי שעולה מת/14. יצויין כי ביום 3.9.2006 נערך שימוע לאדם הנושא שמו של הנאשם ומזוהה על פי מספר הזהות שלו, בפני קצין משטרה (פקד שמעון אבוטבול), ונרשמו הסבריו של הנהג לנסיבות השימוש ברכב, ואלה צויינו במסגרת טופס השימוע, ת/9.