הכרעת דין בתיק פ 7752/99

בפתח הכרעת הדין, הנני מודיע לפי סעיף 182 לחסד"פ כי החלטתי לזכות את הנאשמים 1 ו-3 מהעבירה המיוחסת להם בכתב האישום. לגבי נאשם 1 הזיכוי הוא זיכוי מוחלט.

1.         כנגד הנאשמים 1 ו- 3 ואדם נוסף (נאשם 2 שהורשע ונידון), הוגש כתב אישום המייחס להם עבירת סחיטה באיומים, בניגוד לסעיף 428 ריישא לחוק העונשין , תשל"ז- 1977.

התשתית העובדתית כפי שנפרשה בפני :

נטען בכתב האישום כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום מר ניסים עמר (להלן:

 "המתלונן "), היה חייב לנאשם 1 סך של 60,000 ש"ח, בעקבות פסק דין שניתן לטובת נאשם 1, בת.א. 50348/96 בית משפט השלום בת"א - יפו.

נטען בכ.א. כי הנאשם 1, בתאריך לא ידוע למאשימה, בתחילת חודש ספטמבר או אוקטובר 1999, כאשר נוכח לדעת שאינו מצליח לגבות את החוב הנ"ל מידי המתלונן, פנה אל הנאשמים 2 ו- 3 וסיכם אתם שישלם להם עמלה כדי לגבות את החוב הנ"ל, וזאת בידיעה כי הנאשמים 2 ו- 3 ישתמשו באיומים בפגיעה במתלונן ו/ או באלימות כלפיו כדי לגבות את החוב הנ"ל.

נטען בכתב האישום, כי נאשמים 2 ו- 3 בתקופה שבין 05/10/99 לבין 11/10/99 בהתאם לסיכומם עם נאשם 1, פנו למתלונן, כאשר נאשם 2 פונה אליו בטלפון ונפגש אתו בפגישות אישיות, ואילו נאשם 3 פונה אליו באמצעות הטלפון בלבד, ואיימו עליו בעל-פה ובהתנהגות בפגיעה שלא כדין בגופו, בכך שאמרו לו: נאשם 2  - "אני ישחט אותך", "אני ארצח אותך", "אני לא אעזוב אותך"; ונאשם 3 אמר לו: "אתה תשלם או תמות", וזאת כדי להניע אותו לשלם מיד את החוב הנ"ל.

נטען בכתב האישום כי בנסיבות הנ"ל, נאשם 1 הינו מבצע בצוותא של מעשיהם הנ"ל של הנאשמים 2 ו- 3.

2.         בישיבת המענה כפרו הנאשמים בעובדות המיוחסות להם בכתב האישום והתיק נקבע להוכחות.

3.         מטעם התביעה העידו 7 עדים והוגשו מסמכים בהסכמה לתיק המוצגים.

4.         עד תביעה 1 המתלונן בתיק זה. בעדותו מסר העד כי הוא מתגורר בנתיבות ומכיר את נאשם 1 משנת 1992, שכן בתקופה הרלוונטית אחיו היה ראש המועצה המקומית. לדבריו, בשנים 1992 שימש יו"ר ציבורי בנתיבות והיה חבר מועצת סיעת מר"צ, ובמסגרת תפקידו נלחם בדרך של ראש המועצה. נאשם 1 במטרה לקרב את הלבבות, הזמין אותו למועצה הדתית ונתן לו כספים בסך כ- 200,000 ש"ח. בחלק מסכום זה רכש משאית ועבד תקופה ארוכה. לאחר כשנה וחצי נאשם 1 הגיש נגדו תביעה אזרחית בטענת שותפות על המשאית. בסופו של הליך הגיעו להסדר פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין, לפיו על המתלונן לשלם לנאשם סכום של 64,000 ש"ח. לדבריו, על חשבון החוב שילם סכום של 5,000 ש"ח, וזאת חרף פניות הנאשם 1 לשלם את החוב. העד מאשר כי התעלם ממנו תקופה ארוכה שכן לא היה לו מאיפה לשלם.

ממשיך העד ומספר כי במהלך חודש 10/99, שבוע או שבוע וחצי עובר להגשת התלונה, ולדיוק בתחילת חודש אוקטובר 99, התקשר אליו נאשם 3 מבית הסוהר, כשהיה בצפון וסיפר לו כי: "אמר לי שקנה את החוב של איציק זוהר, ואמר שאני צריך לשלם את החוב" (עמוד 24, ש' 15).

בתגובה אמר שלא האמין ולא הבין במה מדובר, שכן ידע כי נאשם 3 שפוט למאסר עולם. העד השיב לנאשם 3 שהוא לא יודע על מה מדובר. נשאם 3 שאל אותו מתי יחזור לנתיבות והשיב בסביבות יום חמישי. נאשם 3 מסר לו שביום חמישי יתקשר אליו בחור ויפגוש אותו ויציג לו מסמכים שאינו חייב לנאשם 1. נאשם 3 במהלך השבוע התקשר אליו מספר פעמים. המתלונן פחד והתייעץ עם אנשים אותם הוא מכיר, ביניהם אריה מזוז, אשר המליץ לו לתעד בכתב כל דבר. אכן, ביום חמישי 07/10/99, בשעות הערב, התקשר אליו נאשם 3 ווידא שייפגש עם בחור בשם צ'יקו דהן, שאותו לא הכיר. לקראת הערב, התקשר אליו צ'יקו ואמר לו שהוא נמצא בנתיבות במסעדה של גבאי. נסע איתו ברכב הונדה סיויק בצבע כסף וישבו במסעדה בשם "ג'פטו". צ'יקו שהיה עם בחור נוסף בשם דורון הציג בפניו מסמכים המעידים שהמתלונן חייב כספים לנאשם 1. לאחר שהמתלונן הכחיש את קיום החוב אותו צ'יקו יצר קשר עם נאשם 1 וקבעו פגישה במוצ"ש במועצה הדתית בהשתתפות המתלונן, צ'יקו ונאשם1.

צ'יקו אמר למתלונן: " דיר באלק שלא תהיה זמין במוצאי שבת החוב הוא שלי, אני קניתי אותו" ( עמוד 26, ש' 9-10)).   

ממשיך העד ומספר כי בתגובה הוא מאוד חשש, ולמחרת סיפר לאחיו הגדול, אלי, אשר ייעץ לו לפנות לרב חן. וכך עשו. הרב חן ייעץ לו לדחות את הפגישה. וכך עשה. במוצ"ש התקשר לנאשם 1 (לנייד) ומסר לו כי ייאלץ לדחות את הפגישה שכן צריך לנסוע דחוף. ביקש ממנו ליצור קשר עם צ'יקו ולעדכן אותו. אמר לו שאין לו את מספר הנייד, ונאשם 1 נתן לו, ואז יצר עמו קשר. את מספר הנייד רשם בת/4. לדבריו, גם נאשם 3 התקשר אליו, וסיפר לו את השתלשלות העניינים וקבעו למחרת. נאשם 3 אמר לו שהוא קנה את החוב וזה יצא משליטתו של נאשם 1 וכדאי לו לשלם.

ממשיך העד ומספר כי ביום ראשון פנה לאריה מזוז, קצין מודיעין לשעבר, וסיפר לו את השתלשלות העניינים, זה המליץ לו לגשת לתחנת באר-שבע ולדבר עם אלי ממן. כך עשה. אלי ממן המליץ לו להגיש תלונה, אבל הוא סירב בטענה שהוא מפחד.

באשר לטענת האיומים: המתלונן סיפר כי הנאשם 3 התקשר אליו ואיים עליו בכך שאם לא ישלם הוא ישחט אותו. בימים אלה לא תפקד ולא ידע מה לעשות. ביום שני, לדבריו, היה השיא. כשהיה בלוויית אחיו, צ'יקו התקשר אליו ואיים עליו: "החוב של איציק זוהר שלי, קניתי אותו, תשלם לי, ואם לא אני אשחט אותך, אני אגיע אליך לכל מקום, ואוי ואבוי אם תתלונן, או תזכיר את יצחק זוהר" (עמוד 27, ש' 11-12). בתגובה, אחיו יצר קשר עם נאשם 1, וביקש ממנו "להוריד" את האנשים מהמתלונן והוא מוכן לקחת הלוואה. נאשם 1 הסביר לו כי מכר את החוב. לאחר מספר דקות, צ'יקו יצר עמו קשר ושאל מדוע פנה לנאשם 1 ואיים עליו. לדבריו, בעקבות שיחה זו, למחרת, פנה למשטרה והגיש תלונה. לאחר הגשת התלונה, החוקרים ביקשו ממנו ליצור קשר עם נאשם1 ולדבר איתו על החוב. השיחה הוקלטה. נאשם 1 אמר כי מכר את החוב והנושא לא בשליטתו. המתלונן ביצע שיחה מבוקרת גם לצ'יקו. עוד ציין העד כי המשטרה התקינה בביתו מכשיר הקלטה.

בחקירתו הנגדית לב"כ נאשם 1:

המתלונן נשאל לגבי עברו הפלילי, והוא מאשר כי הינו בעל עבר פלילי וריצה מאסר.