הכרעת דין בתיק פ 7332/04

כ ל ל י

1.         הנאשם ופטריק טייב (להלן: "המתלונן"), הקימו את חברת "טייב ניר נכסים ובניין בע"מ" (להלן: "החברה"), שאחת ממטרותיה העיקריות היו עסקאות בנדל"ן.

2.         בהתאם להסכם, השקיע המתלונן 160 אלף  דולר (מעל חצי מליון ש"ח), סכום שהיווה את ההון העצמי של החברה.

3.         הנאשם מונה למנהל של החברה.

4.         ב- 1/7/96 רכש הנאשם בנאמנות עבור החברה דירה ברח' אלנבי 38 תמורת 108 אלף דולר, סכום ששולם מכספי החברה.

5.         סמוך לאחר מכן רשם הנאשם את הדירה על שמו בטאבו (ת/12).

6.         על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם משכן את הדירה באלנבי , ללא ידיעת המתלונן, לצורך פרעון משכנתא שנטל עבור דירה פרטית שלו ברח' אילת (להלן: "גרירת משכנתא").  לצורך גרירת המשכנתא, העלים הנאשם מהחברה המלווה "אריה  חברה ישראלית לביטוח" את העובדה שהוא אינו הבעלים היחיד בדירה. בגין כך הועמד הנאשם לדין בשלוש עבירות:

א.         גניבה בידי מורשה - עבירה לפי סעיף 393(1) ו- (2) לחוק העונשין התשמ"ד - 1977.

ב.         גניבה בידי מנהל - עבירה לפי סעיף 392 לחוק.

ג.          מרמה והפרת אמונים - עבירה לפי סעיף 425 לחוק.

פרשת התביעה:

7.         המתלונן העיד, כי במסגרת ההתקשרות שלו עם הנאשם, הוא השקיע את כל הכסף שהיה לו ( 160,000 דולר) והנאשם אמור היה לאתר דירות לקניה, אך רכישת דירה היתה אך ורק בהסכמת שניהם. לאחר שראה את הדירה באלנבי, נתן את הסכמתו לרכישתה, כשהמטרה היתה לשפצה ולמכרה. הדירה היתה אמורה להירשם חלקה על שם החברה וחלקה על שם הנאשם.

            לגירסת המתלונן, הנאשם ניהל את החברה בעצמו. הוא, המתלונן, לא היה מעורה בנעשה בחברה ולא ידע על גרירת המשכנתא, אלא בשלב מאוחר יותר, לאחר שראה שחשבון החברה במינוס ובעקבות כך פנה לעו"ד. לדבריו, הנאשם לא עידכן אותו בעניין המשכנתא, בחברה היה מספיק כסף ולא היה צורך במשכנתא וממילא לא היתה סיבה שיסכים לכך.

            המתלונן העיד, כי אינו חתום על פרוטוקול החברה המאשר את גרירת המשכנתא (ת/7).

8.         חדוה עדני, מנהלת מח' ההלוואות ב"כלל משכנתאות" העידה, כי הנאשם התייצב במשרדה, הציג עצמו כבעלים של הדירה באלנבי, הציג חוזה רכישה מכונס נכסים בו נרשם שהוא הרוכש והציג נסח טאבו. הנאשם ביקש לגרור משכנתא מדירתו הפרטית ברח' אילת לדירה באלנבי. לאחר בדיקת המסמכים, היא העבירה את המסמכים לועדה המאשרת וב- 5/1/97 התקבל האישור לגרירת המשכנתא וביום המחרת - 6/1/97 חתם הנאשם על ההסכם לגרירת המשכנתא. חצי שנה מאוחר יותר הנכס נרשם על שמו בטאבו.

            עם ביצוע ההסכם לגרירת המשכנתא, בוטלה המשכנתא בדירה ברח' אילת.

פרשת ההגנה

9.         הנאשם מתווך דירות במקצועו, לא שלל את עיקרי העובדות ולפיהן:

א.         לאחר ייסוד החברה, המתלונן השקיע לבדו כסף בחברה, כפי שסוכם מראש.

ב.         הדירה נרשמה על שמו בטאבו, כי הוא היה הנאמן בחברה וזאת, כדי " להסתיר את הבעלים האמיתיים" (עמ' 46 ש' 15 לפרוטוקול). כן טען, כי לא סיפר לכונס הנכסים, ממנו רכש את הדירה, שהוא רוכש את הדירה בתור נאמן אלא "הצגתי את עצמי לכונס הנכסים של המבנה כדייר בבניין המוכן לעשות טובה לחייב" (עמ' 46 ש' 24).

ג.          הנאשם מזהה את פרוטוקול החברה (ת/7) המאפשר את גרירת המשכנתא, אך טוען שאינו מזהה את חתימת ידו.