פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
6949-06
27/04/2008
|
בפני השופט:
דניאל בארי
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד בן הרוש
|
הנתבע:
נדב רוני עו"ד אורלי פרייזלר
|
הכרעת דין |
כללי
:
1. המדינה מייחסת לנאשם שתי עבירות: שידול להטרדת עד, עבירה לפי סעיפים 249 ו- 30 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן:
"החוק") וניסיון שידול להדחה בעדות, עבירה לפי סעיפים 25, 30, 33 ו- 246 (א) לחוק.
2. התביעה מציינת כי ביום 13/12/04 הוגש נגד הנאשם כתב אישום לבית המשפט. ברשימת עדי התביעה הופיעה הגב' נטליה מינקוב גרוסמן (להלן:
"המתלוננת").
התביעה טוענת כי בחודש דצמבר 2004 לאחר הגשת כתב האישום, הנאשם שידל את הגב' ילנה צ'נבלוב להטריד את המתלוננת, בכך שביקש ממנה להתקשר למתלוננת ולשאול אותה מה הוא עשה ומה היא בכלל רוצה ממנו. גב' צ'נבלוב התקשרה למתלוננת על פי בקשת הנאשם וצעקה עליה.
3. במהלך חודש פברואר 2006 ניסה הנאשם לשדל את מר אבי קקון שיניע את המתלוננת להעיד עדות שקר או לחזור מעדותה או מהודעתה שמסרה, בכך שהורה לו למסור למתלוננת, כי תגיד במהלך עדותה במשפט שפחדה מחברה קובי וכי קובי בישל את התלונה הזאת. בהמשך מסר אבי קקון למתלוננת כי הנאשם מוכן לשלם לה וכי תמשוך תלונתה מהמשטרה.
4. הנאשם כפר בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
פרשת התביעה:
5. מעדותה של המתלוננת הגב' נטליה גרוסמן עולים הפרטים הבאים:
א. המתלוננת מסרה כי לפני מספר שנים הנאשם פנה אליה בביתה ודרש ממנה לשלם חוב שהיה לה לעירייה. העדה טענה כי הנאשם שלה לה ידיים והיא הגישה תלונה במשטרה.
ב. העדה מסרה כי לאחר הגשת התלונה, התקשרה אליה אישה ששמה ילנה שהכירה אותה כעובדת עירייה. אותה אישה אמרה לה:
"למה התלוננת במשטרה? אני מכירה אותו וזה לא יכול להיות שהוא עשה דבר, אני לא מאמינה שהתלוננת במשטרה". העדה ציינה כי לא הייתה מוכנה לשוחח עם ילנה שהכירה באופן שטחי על כך ולכן סגרה את הטלפון.
ג. בהמשך ציינה העדה כי גם אבי הספר (הכוונה לאבי קקון ד.ב.) אמר לה למשוך את התלונה. העדה מסרה:
"...אבי התקשר אלי וביקש שאבוא למספרה, ואמר: 'בואי נסגור את הענין יפה קחי כסף תמורת התלונה שלך'". העדה הוסיפה כי אינה זוכרת איזה סכום קקון הציע לה.
ד. העדה אישרה כי לא דחתה מייד את ההצעה, אולם החליטה שהיא מעדיפה צדק על כסף.
ה. בחקירתה הנגדית אישרה העדה כי היה לה חוב ארנונה לעירייה. היא לא זכרה את הסכום. היא אישרה כי הייתה אז בהליכי גירושין מבעלה ארקדי גרוסמן.
ו. העדה אישרה כי עד ליום 2/6/05 דהיינו כחצי שנה אחרי השיחה עם ילנה, היא לא הגישה תלונה במשטרה. העדה עמדה על גרסתה כי אבי קקון פנה אליה, הציע לה כסף ולא היא פנתה אליו בעניין זה.
ז. העדה נחקרה ארוכות לעניין אי מתן פרטי ידידה שי קלדרון למשטרה. בסופו של דבר אישרה כי שי קלדרון לא היה מעוניין להיות מעורב בפרשה. העדה לא הכחישה בפה מלא שאמרה לנטליה בשיחתם "צריך ללמד את השחורים לקח".
6. מעדותה של הגב' ילנה צ'נבלוב עולים הפרטים הבאים:
א. העדה ציינה כי הכירה את הנאשם בתקופת עבודתה בעירייה עד ספטמבר 2004. כששוחחה עם הנאשם בעניין נשוא הדיון היא כבר לא עבדה בעיריית רמת גן.
ב. הנאשם התקשר אליה הזכיר לה את המתלוננת, העדה ציינה שלא זכרה אותה. הנאשם מסר לה כי היא הגישה נגדו תלונה במשטרה:
"...הוא נשמע לי שבור וביקש ממני לשאול אותה מה היא רוצה ממנו, כי הוא לא הרגיש אשם במשהו...".
ג. הנאשם מסר לעדה את פרטי תלונתה של המתלוננת וביקש ממנה לברר עמה:
"מה הוא עשה לה...". הנאשם מסר לה את מספר הטלפון של המתלוננת, העדה התקשרה למתלוננת ושאלה אותה מה קרה עם הנאשם. לדבריה המתלוננת השיבה:
"למה אני צריכה לדבר איתך, צריך ללמד את השחורים לקח". המתלוננת אמרה לה שהנאשם אינו האדם שהיא רוצה לדבר עליו.