הכרעת דין בתיק פ 6730/05

1.       כתב האישום מייחס לנאשם שביום 15.12.05 בלילה בעת שנסע ברכב, החזיק בכיס מעילו סכין ולא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה. כמו כן מיוחסת לו עבירה של הפרת הוראה חוקית, בכך שהיפר הוראה שנתנה ע"י ועדת השחרורים לפיה היה עליו לשהות במעצר בית בין השעות 23.00 - 05.00.

2.      הנאשם מודה בהפרת ההוראה החוקית וכן מודה שהחזיק בסכין, אך טוען שהחזיקה לצורך עיסוקו בספורט הרחיפה, דהיינו, למטרה כשרה.

ההגנה הסכימה להגשת הראיות ללא צורך בשמיעת עדים. השאלה העומדת לדיון היא אם כן, סבירות גרסת הנאשם באשר למטרת החזקת הסכין.

3.  הרקע לכתב האישום: ביום 14.7.05, נדון הנאשם בביהמ"ש המחוזי ל-15 חודשי מאסר לאחר שהורשע בחבלה בנסיבות מחמירות- ראה נ/1. הוא שוחרר ממאסרו אחרי ריצוי חלק מעונשו ביום 8.12.05- ת/3.

במועד הרלוונטי היה הנאשם, אפוא, בסטטוס של אסיר ששוחרר על תנאי- ראה רישיון אסיר, ת/6. תקופת הרישיון היתה מיום 12.12.05 ועד 9.6.06. בתאריך 15.12.05 הוא נמצא מחוץ לביתו בשעה 2.00 ובכך היפר תנאי שחרורו. המדינה ביקשה להפקיע את הרישיון, אך הועדה דחתה את הבקשה והחליטה ליתן לנאשם הזדמנות נוספת- ראה נ/3.

4.  גרסת הנאשם בבימ"ש:

א.   ביום 15.12.05 בערב, בא לבקר אותו בדירה בה התגורר עם שותף, חבר בשם לב המשרת בצבא. בשעות הערב המאוחרות הוזעק לב חזרה לבסיס בו שרת בצריפין. השעה היתה מאוחרת והנאשם החליט להסיעו למרות שידע כי הדבר מהווה הפרת מעצר הבית שהיה תנאי מתנאי שחרורו.

         ב.    באשר לסכין, כשנכנס לרכב ופתח את תא הכפפות כדי להוציא טייפ ודיסקים (עמ' 6 ש' 12-13),  מצא שם את האולר. האולר שייך לו ומשמש אותו בעיסוקו בספורט מצנחי רחיפה. שהבחין בו, הכניסו לכיס מעילו כדי לשים אותו במקומו ברתמת המצנח.

כתמיכה בטענתו, הציג הנאשם 3 צילומים בהם נראה לדבריו עוסק עם חברים או מודרכים ברחיפה- נ/2.

ג.    אותו יום, לפני שהסיע את לב, לקח את הרכב ממגרש חניה, ניקה אותו טיפל בו אך לא פתח את תא הכפפות ולא ראה את הסכין. הרכב שייך לחברתו הנמצאת ברוסיה.

ד.   לנאשם אין הסבר, כיצד הסכין שהיתה ברתמת המצנח הנמצא בבית, מצאה את דרכה לתא הכפפות ברכב.

לגרסת הנאשם בהודעתו במשטרה אתייחס בהמשך.

5.      מטעם ההגנה העיד אותו לב, ששמו הוא סלייב אריה. מספר שהוזעק חזרה לבסיסו משום שנדרש לטפל בציוד בהיותו טכנאי מערכות חשמל. הנאשם הציע להסיעו והוא הסכים. מספר שבמהלך הנסיעה, הנאשם הוציא מתא הכפפות פאנל של רדיו ודיסקים וכשהחזיר את הדיסקים לתא, מצא את הסכין. ועוד מאשר העד כי לאחר שהנאשם נעצר על ידי המשטרה, הוא עצמו התייצב בבסיסו רק למחרת היום.

6.      ממצאים ומסקנות

א.           גרסת הנאשם בדבר היות הסכין שלו שהוחזקה למטרות ספורטיביות, הנה גרסה כבושה שלא נזכרה כלל בתגובתו למעצר ובהודעתו במשטרה. ראשיתה בגרסה שמסר בפני ועדת השחרורים והמשכה ושכלולה בעדותו בביהמ"ש.

ב.            בדו"ח המעצר, ת/4, נרשם מפי הנאשם: "תוותר לי לא רוצה לחזור לכלא".

בהודעתו נשאל מספר שאלות אודות הסכין, ולא הזכיר ולו במילה אחת כי היא שלו ומשמשת אותו לעיסוק ספורטיבי. לדבריו שם, לקח אותה הביתה כי מצאה חן בעיניו- ראה ת/1.

ג.              בלתי סביר בעיני כי הנאשם לא אמר מיד לשוטרים בעת מעצרו את מה שסיפר לראשונה, חודשים לאחר מכן, בועדת השחרורים. זאת ועוד, ההגנה לא הביאה כל עדות המאשרת דברי הנאשם כי סכין מסוג זה היא חלק מציודו של  העוסק בספורט הרחיפה.

ד.             גרסת הנאשם לעניין הרכב בו מצא לטענתו את הסכין, אינה אחידה. בבימ"ש אמר כי לקח אותו ממגרש חניה, ניקה אותו והחליף לו מצבר, ואילו בפני ועדת השחרורים סיפר כי באותו יום קיבל את הרכב.