הכרעת דין בתיק פ 6553/05

1.         הנאשם הועמד לדין באשמות כדלקמן:

            שב"ח - עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

            כליאת שווא - עבירה לפי סעיף 377 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

            גניבה - עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

            התפרצות לדירה בכוונה לגנוב - עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק.

            תקיפה לשם גניבה - עבירה לפי סעיף 381 לחוק.

            איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק.

            גניבת כרטיס חיוב - עבירה לפי סעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב.

2.         המתלוננת, גב' חרותה לוי, העידה, כי ביום 23/8/05 בסביבות השעה 05.00 היא התעוררה משנתה, ניגשה למטבח והדליקה את האור. היא הבחינה במישהו זר מחטט בתיק שלה שהיה מונח על השולחן, היא נתנה צעקה "אמא'לה", הזר כיבה את האור ואמר לה "שקט", הוא לפת אותה מאחור, כשידו חוסמת את פיה, ועשה איתה סיבוב בבית,  החזיר אותה למטבח ודרש כסף. היא פתחה את ארנקה ונתנה לו שטר של 20 ש"ח ועוד מספר מטבעות. מישהו קרא לו מלמטה, הוא ניגש לחלון ואמר בערבית "רגע", לדרישתו, היא נתנה לו את כרטיס האשראי שלה ואת הקוד הסודי. הוא הכניס אותה למרפסת השרות, סגר את הדלת ואמר לה להמתין 5 דקות ואיים עליה באנגלית "אני אהרוג אותך".

            המתלוננת לא ראתה את פניו של הפורץ ולא יכלה למסור את תיאורו, מאחר וכל הזמן היה מאחוריה.

3.         א.         רס"ל  שרון  טלקר  הגיע  לזירת  הארוע  ודו"ח הפעולה  שערך (ת/6)

הוגש.

ב.         רס"מ אלי כדורי, משמש כטכנאי זיהוי במרחב ירקון מזה 17 שנה. לאחר הפריצה לדירה, הוא לקח מעתק טביעת 3 אצבעות מהחלק הפנימי של חלון הדירה וכן צילם את זירת הארוע (ת/3).

4.         רפ"ק אלי דיין משמש מומחה לט.א. במטא"ר. בבדיקתו מצא 37 נקודות השוואה בין המעתק לבין ט.א. של הנאשם, כאשר עפ"י החוק די ב- 8 נקודות.

            העד המומחה נחקר חקירה נגדית ארוכה וממצה, אך ככל שעדותו התמשכה כך התחזקה דעתי, כי מדובר בטביעה ברורה של הנאשם.

            העדות של העד המומחה לא נסתרה, לא בחקירה הנגדית ולא ע"י הבאת עד מומחה מטעם הנאשם.

5.         א.         הנאשם נעצר ב- 5/12/05 ומסר שתי הודעות.

            בהודעתו הראשונה טען, כי ביום הארוע היה ברמאללה וכאשר נשאל לפשר מציאת ט.א. שלו בזירת הארוע, לא היה בפיו כל הסבר.

            בהודעתו השניה, שהיתה מפורטת מעט יותר, חזר למעשה על אותה גרסה וכן הוסיף וטען, כי לא יתכן ששהה ב- 05.00 בתל-אביבי, מאחר ואביו  נועל את הבית בחצות ואין יוצא ואין בא.