הכרעת דין בתיק פ 6312/03

א.       פתח דבר

1.         בתקופה הרלבנטית לכתב האישום שימש הנאשם כעו"ד, והיה בעליה של 99% ממניותיה של חברת "רפאל וליזה השקעות נכסים בע"מ (להלן: "החברה").

2.         כתב האישום כנגד הנאשם מכיל שני אישומים לפיהם מיוחס לו ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - שתי עבירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

3.         על פי האישום הראשון מכרה החברה ביום 4.6.97 או בסמוך לכך לעו"ד ג'וליאן סושניק, תושב חוץ (להלן: "סושניק"), דירה ברחוב תשבי 27 בשכ' התקווה בתל אביב (להלן: "הדירה" ברח' תשבי") כאשר המגעים לביצוע העסקה התנהלו בין הנאשם לבין עו"ד ירמיהו גור, נציגו של סושניק (להלן: "עו"ד גור").

            במהלך המגעים לביצוע העסקה הציג הנאשם את עצמו בפני עו"ד גור במרמה כבא-כוחה ונאמנה של החברה, והסתיר את עובדת היותו בעל 99% ממניותיה.

            על-פי הסיכום בין הצדדים אמור היה הנאשם לפתוח חשבון נאמנות (להלן: "חשבון הנאמנות") אליו יועברו חלק מהכספים שיופקדו על-ידי סושניק באמצעות עו"ד גור.

בהתאם לכך, הפקיד עו"ד גור בחשבונות הבנק האישיים של הנאשם את הסכומים הנקובים להלן, וכל זאת במטרה להשלים את עסקת המכר ולהעביר את הבעלות בדירה ברח' תשבי על-שם סושניק.

            ביום 11.7.97 או בסמוך לכך הפקיד עו"ד גור בחשבון הבנק של הנאשם בבנק מרכנתיל דיסקונט סכום של 200,000 ש"ח, כאשר מתוך הסכום הנ"ל היה אמור הנאשם להפקיד סך של 10,000 דולר בחשבון הנאמנות, והיתרה הייתה אמורה לשמש לכיסוי משכנתא שרבצה על הדירה ברח' תשבי.

            ביום 11.7.97 או בסמוך לכך הפקיד עו"ד גור בחשבון הבנק של הנאשם בבנק לאומי סכום של 210,495 ש"ח, שהיה אמור לשמש, בין היתר, להסרת הערת האזהרה שהייתה רשומה אותה עת על הדירה ברח' תשבי.

עפ"י כתב האישום שלשל הנאשם את הכספים שהועברו לו על-ידי עו"ד גור לכיסו, ועשה בהם שימוש לצרכיו הפרטיים. הוא נמנע מלפתוח את חשבון הנאמנות, לא פרע את המשכנתא, ולא פעל למחיקת הערה האזהרה - כל זאת חרף ההתחייבויות אותן נטל על עצמו. בשל כך, לא הועברה הבעלות בדירה ברח' תשבי לידי סושניק.

עקב כך, ועל-מנת להשיב לסושניק את כספו, חתם הנאשם ביום 3.11.98 בפני עו"ד גור על הסכמתו למשכון זכויותיו בנכסים שונים, אך בפועל נמנע מלעשות כן או מלהשיב את הכספים שקיבל.

4.         על-פי האישום השני ניהל הנאשם בחודש פברואר 1998 או בסמוך לכך, כעו"ד המייצג את הבעלים, משא ומתן למכירת דירה ברח' סמטת כביר 25 בשכ' התקווה בתל-אביב (להלן: "הדירה בסמטת כביר") עם בא-כוח הרוכשת - מר נחמיה דווידי (להלן: "דווידי").

במסגרת המשא ומתן הפקיד דווידי עפ"י המוסכם, בידי הנאשם סך של 40,000 דולר בנאמנות (להלן: "כספי הנאמנות"). סכום זה היה אמור להזקף על חשבון התמורה, באם ישתכלל המשא ומתן לידי חוזה, והעיסקה תצא אל הפועל. הנאשם קיבל את כספי הנאמנות במרמה ביודעו כי אין בכוונתו להשיבם אף אם יידרש לעשות כן. 

במועד בלתי ידוע, לאחר יום 22.2.98, השתמש הנאשם במרמה ומבלי שניתנה לו הרשאה לכך על-ידי דווידי בכספי הנאמנות לצרכיו האישיים.

משלא נחתמה עסקת המכר בין הצדדים ביקש דווידי מהנאשם, כמוסכם ביניהם, להשיב לו את הסכום שהופקד בנאמנות, אך הלה נמנע מלעשות כן.

כששב ודרש דווידי את כספו התחייב הנאשם ביום 6.8.98 להעביר את זכויותיו בדירה ברח' המושיע 5 בתל-אביב (להלן: "הנכס") לחברה שאותה ייצג דווידי, כשהיא נקיה מחובות ועיקולים, ביודעו כי אין בכוונתו לעשות כן.

על פי הנטען, הנאשם לא עשה כל פעולה כדי להעביר את הנכס למתלונן ואף לא התכוון לעשות כן.

ב)       גדר המחלוקת

5.         הנאשם הודה כי בתקופה הרלבנטית לכתב האישום החזיק ב - 99% ממניות החברה, אך כפר בכך שהציג עצמו במירמה כבא כוחה ונאמנ4 של החברה.