1. כתב האישום שבפניי מייחס לנאשם ביצוע עבירה של תקיפת עובד ציבור, עפ"י סעיף 381(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977.
על פי עובדות כתב האישום תקף הנאשם, בתאריך 5.7.06, את חנן כאנוב, מפקח מטעם עירית ת"א (להלן: "המתלונן"), במכת אגרוף בחזהו, במהלך ויכוח שהתפתח ביניהם, בסמוך לבית עסקו של הנאשם, לשם הגיע המתלונן בעקבות תלונה על זרימת מים לרחוב מהמזגן שברשות הנאשם.
2. אין מחלוקת, בין גרסת המתלונן לגרסת הנאשם, לגבי מרבית עובדות המקרה, לרבות העובדה שהנאשם נגע במהלך האירוע בתג השם של המתלונן.
3. שנויה במחלוקת השאלה, מה גרם לנאשם לגעת בתג השם של המתלונן וכיצד הגיב המתלונן למעשיו, אך לב המחלוקת נעוץ בשאלה האם תקף הנאשם את המתלונן במכת אגרוף בחזהו, כמיוחס לו בכתב האישום.
4. לטענת המתלונן, לאחר שהעיר לנאשם על נזילת המים מצינור המזגן שברשותו, והודיע לו שמחובתו לתת לו דרישה על מנת שיסיר את המפגע, הטיח בפניו הנאשם "מי אתה בכלל שתתן לי דרישה" ונגע לו פעמיים בתג השם. בתגובה לבקשתו, מהנאשם, שיוריד ממנו את היד, תקף אותו האחרון במכת אגרוף בצד שמאל של החזה.
הנאשם, מנגד, הכחיש מכל וכל, את הטענה לפיה תקף את המתלונן במכת אגרוף.
בעדותו בבית המשפט הודה שנגע, פעם אחת, בתג השם של המתלונן, אך לטענתו לא עשה כן, אלא לאחר שהאחרון סרב להזדהות בפניו בשמו והפנה אותו לראות את הרשום על התג. עוד הוסיף וטען כי בתגובה לנגיעתו, בתג השם, הכה המתלונן בחזקה על ידו, העיפה ובהמשך, במהלך יציאתם משביל הגישה למזגן, תקף אותו המתלונן בכך שפגע בו "כתף אל כתף", תוך שהוא מטיח לעברו "אתה תוקף אותי".
5. בפניי, איפא, גרסה מול גרסה, בשאלות השנויות במחלוקת, אשר תוכרענה עפ"י מידת האמון שאתן לאחת הגרסאות.
6. ב"כ המאשימה ביקשה להעדיף את גרסת המתלונן על פני זו של הנאשם וניתחה את הסתירות שהתגלעו בין גרסאותיו השונות של הנאשם, כפי שמסרן בהזדמנויות שונות.
הסתירה הבולטת ביותר נוגעת לשאלה שבמוקד המחלוקת והיא: האם היה מגע פיזי בין הנאשם למתלונן.
בהודעה במשטרה הכחיש הנאשם קיומו של מגע כאמור
"שום מגע פיזי לא נוצר שם אני כמעט בטוח".
במהלך העימות, לאחר שהכחיש נמרצות שתקף את המתלונן או נגע בו, אישר שהיה מגע פיזי ביניהם, אך טען
שהמגע היחיד היה
שנגע בתג השם של המתלונן, שבתגובה הוריד לו את היד.
במהלך עדותו בבית המשפט, העצים את האירוע, תאר
שהמתלונן נתן לו
מכה חזקה מאד על היד והעיף אותה, בתגובה לנגיעתו בתג השם שלו, והוסיף וטען לראשונה שלמעשה הותקף על ידי המתלונן, בכך ש
"כשהוא (המתלונן - ה.נ.)
בא לצאת החוצה מהשביל, הוא נתקע בי -כתף אל כתף - אמר לי ' אתה תוקף אותי'".
7. ב"כ הנאשם עתר לבכר את גרסת הנאשם על פני זו של המתלונן, אף שהיה ער לסתירות בגרסת הנאשם, והצביע על כך שבגרסתו הראשונה במשטרה לא סיפר המתלונן שהנאשם הטיח בפניו את המשפט "מי אתה בכלל שתתן לי דרישה".
לטענתו, אין המדובר בדבר של מה בכך ובפרט שולי, אלא בפרט מהותי, שכן, להבנתו, אמירה זו, אם אכן נאמרה על ידי הנאשם, עשויה להסביר את טענת המתלונן על המוטיבציה של הנאשם לתקוף אותו.
8. התקשיתי לרדת לסוף דעתו של ב"כ הנאשם. אם המהות נעוצה ברצון להוכיח מוטיבציה של הנאשם לתקוף, הרי שניתן למצוא אותה כבר במשפט הראשון של הנאשם בחקירתו במשטרה
"הבן אדם שהגיע ולא משנה איך קוראים לו
דיבר אלי בזלזול ובאיום, המזגן שלך תתקן אותו עכשיו.
זה מאד הכעיס אותי".
את כעסו זה של הנאשם ניתן להבין על רקע העובדה שפקחים מטעם מחלקת הפיקוח של העירייה הגיעו לבית עסקו החדש, פעם אחר פעם, בדרישות שונות, אותן, לדבריו, מילא כמצווה עליו, אך פגעו בהשקעותיו במקום.
רמז לתחושתו זו של הנאשם ניתן למצוא כבר בהודעתו של המתלונן במשטרה, שם סיפר שהנאשם התרעם עליו כשהצביע בפניו על המפגע ואמר לו
"זה כל מה שיש, בשביל זה אתם באים".
מעבר לכך, שיש בחומר הראיות אינדיקציות נוספות למוטיבציה של הנאשם, האמירה המיוחסת לנאשם, בדברי המתלונן, לא הועלתה על ידי המתלונן לראשונה בבית המשפט, וכבר במהלך העימות נתן לה ביטוי בעת שהטיח בפני הנאשם שהדברים נאמרו על ידו.