פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
5507-07
31/01/2008
|
בפני השופט:
דניאל בארי
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד נטע פרנקל
|
הנתבע:
חליל מיכאל
|
| הכרעת דין |
כללי:
1. המדינה מייחסת לנאשם, שהיה שוטר סיור בתחנת שכונות, עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן:
"החוק").
2. התביעה טוענת כי ביום 24/8/06 לפנות בוקר עיכב הנאשם את עקיבא כראל (להלן:
"המתלונן") בתל אביב. בהגיעם לתחנת המשטרה, הנאשם עיקם את ידו של המתלונן, הכניס אותו לאחד החדרים, הורה לו להרים את ידיו ולהניחם על הקיר. בהמשך היכה הנאשם את המתלונן באמצעות אלה. הנאשם היכה ברגליו של המתלונן שש פעמים. למתלונן נגרמו חבלות והוא נזקק לטיפול רפואי.
3. הנאשם הכחיש את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. הנאשם אישר כי עיכב את המתלונן, אך כפר שהשתמש נגדו באלימות.
4. מן העובדות שלא שנויות במחלוקת עולה כי באותו לילה שוטרי סיור מתחנת שכונות הבחינו בשני רוכבי אופנוע שנחשדו בשימוש ברכב ללא רשות. השניים נמלטו. לאחר מרדף נתפס אחד הרוכבים וכן נתפס המתלונן שנחשד כרוכב השני. בדיעבד התברר כי המתלונן כלל לא רכב על אותו אופנוע.
גרסת המתלונן
:
5. מעדותו של כראל עקיבא, עולים הפרטים הבאים:
א. המתלונן מסר כי בליל 24/8/06 התקשר אליו חברו מאור סופר, ומסר לו שהמשטרה עצרה חבר והזמין אותו לבוא לראות את המתרחש.
ב. המתלונן לקח את הקטנוע שלו והגיע למקום. כאשר הגיע למקום הוא הבחין במספר ניידות. שוטר שהתברר לו מאוחר יותר שהוא הנאשם אמר לו
"בוא הנה".
ג. המתלונן ציין כי השוטר לקח ממנו רישיון וכן את מפתח הקטנוע ודרש ממנו להיכנס לניידת. המתלונן ציין כי השוטר אמר לו:
"אל תעשה דאווינים כי אני אעשה לך פאדיחה".
ד. בהמשך ציין המתלונן:
"...אמרתי לעצמי בקול 'איזה בן זונה' והשוטרת שמעה וקראה לשוטר שאמרתי בן זונה, ואז הוא בא ואמר שהוא יטפל בי בתחנה...".
ה. העד תיאר כך את ההגעה לתחנה:
"... הגענו לתחנה יצאנו מהאוטו והוא עיקם לי את היד והוא לקח אותי לבגאז', והשוטרת שאלה מה אתה מחפש והוא אמר אני מחפש אלה. לא סיפרתי את זה בחקירה הראשונה, כי לא חשבתי שזה מספיק חשוב וגם הייתי נסער, אחרי זה הוא הכניס אותי לתוך תחנת המשטרה תחנת שכונות... הוא הכניס אותי בפנים ואמר לי לשים ידיים על הקיר ואז הוא התחיל להכות אותי ברגליים עם האלה. הוא היכה בי כמה פעמים וצעקתי ואז נכנס שוטר לחדר...".
ו. המתלונן ציין כי השוטר שנכנס, עידן, הפריד ביניהם. הנאשם הספיק לתת לו עוד מכה ולאחר מכן הפסיק להכותו.
ז. העד הוסיף כי לאחר מכן הנאשם כבל אותו באזיקים, מילא טפסים ואף החתים אותו על משהו:
"...הלכנו לחדר אחר והוא הוריד לי את האזיקים, הוא דיבר עם שוטר חוקר... ואז חליל אמר לי 'אתה נראה לי ילד טוב' ואז שחרר אותי. לא חקרו אותי בתחנה...".
ח. המתלונן ציין כי שמו של הנאשם נודע לו מחברים. שוטרת הסבירה לו איך הוא יכול להתלונן על המעשה.
ט. המתלונן הוסיף כי זמן מה לאחר שמסר עדות במח"ש נפגש עם פרקליטה, סיפר לה על כך שהנאשם עיקם לו את היד ואף אמר לה שיש לו תמונות ומחברת בה תיעד את הדברים. הוא זומן לחקירה נוספת במח"ש מסר את התמונות אך לא הצליח לאתר את המחברת. הודעה שנייה זו נגבתה כ- 10 חודשים אחרי התלונה הראשונה.
י. המתלונן ציין כי התמונות צולמו ע"י חבר שלו, יום יומיים אחרי האירוע (ת/14).
יא. בחקירתו הנגדית מסר המתלונן כי בניגוד לרשום בהודעתו השנייה, הוא לא אמר שצילם את עצמו וחזר על גרסתו לפיה חבר שלו צילם את רגליו.
יב. המתלונן מסר לסנגור כי רשם במחברת שהזכיר בהודעתו השנייה את מה שהתרחש בתחנת המשטרה לאחר שהשוטרת שדיבר עימה יעצה לו לעשות כן.